הפוליטיקה של הקורונה

גיא בלזם, נופר לופו וד"ר ארז גרטי

העתיד של המוות

נופר לופו

המשכילים של התנ"ך

ד"ר יונת אשחר

ציור בכל צבעי הקשת

אורי טייכמן

האור בקצה המערה

ניצן המרמן

קול מהעבר: מי יבנה בית… מבוץ?

ד"ר יעל עבאדי-רייס

והרי הזוכים…

מערכת גחלילית

ידידים לעת מדע

חמוטל ילין

הלב השבור

אביבית דולב

קול מהעבר: לזכור ביחד

ד"ר יעל עבאדי-רייס

המגפות של הדמיון

רמי שלהבת

האגדה של טסלה

מיכאל גרוסברג

המגפה שלא הייתה

ד"ר קרן לנדסמן

חבל על הזמן

רמי שלהבת, דוד מדר

האמת שבזיוף

אהוד מימון

שיר היסודות

ד"ר אבי סאייג

האם הממותה נכחדה?

איתמר אבנרי

קול מהעבר: משחקי לוח עתיקים

ד"ר יעל עבאדי-רייס

למה לי פטנטים עכשיו?

ענת לונדון-דרורי

מדעי הסריגה למתקדמים

ד"ר נעמה חריט-יערי

מפרי ועד פיריט

שלומית עוזיאל

קול מהעבר: תיאוריית הסבתא

ד"ר יעל עבאדי-רייס

הרקע ל"משפט הקופים"

מאת: רמי שלהבת

גלי כבידה

מעיין בלוויס
מתוך תחרות S-Factor 2017

הזואולוג העברי הראשון

סיפרה: ורד שפירא
כתב: גרא קולטמן

קוואנטום פאנק

להקת קוואנטום פאנק
מתוך תחרות S-Factor 2017

ריקוד הגליקוליזה

צרי בריקנר
מתוך תחרות S-Factor 2019

חלקיקים אלמנטריים

סיפר: פרופ' חיים הררי
כתב: גרא קולטמן

להיות מחוסן, להיות ממוגן

שלישיית הטרובדורים: איילת דקל, נורית קרני וינאי גונצ'רובסקי
מתוך תחרות S-Factor 2019

מזמור למזקקה

פרופ' אהוד שפירא
מתוך תחרות S-Factor 2017

מצב הצבירה הרביעי: פיזיקת הפלזמה לילדי גן

סיפרו: יפה אליעזר ופרופ׳ שלום אליעזר | כתב: גרא קולטמן

טבלת החיים

גיא ויינגרטן
מתוך תחרות S-Factor 2019

שנסון לחלבון

דניאל זיידמן
מתוך תחרות S-Factor 2019

נתרן וכלור

רוני גלפנד ואדם רופאים
מתוך תחרות S-Factor 2019

המראה משקרת

רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל שרים, יותם אברמסון ורועי בנין
מתוך תחרות S-Factor 2019

התהוות הכל

רועי בנין, עמית אינזלברג, רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל
מתוך תחרות S-Factor 2019

אבק כוכבים

לירי דולנסקי
שיר מתוך תחרות S-Factor 2019

מימן

אריאל רודיק
על בסיס "ראפ למימן" מתוך תחרות הכשרונות המדעית S-Factor 2019

על סדר מתוך כאוס

פאנל: פרופ׳ דוד הראל ופרופ׳ תמר אל-אור

מחול מודרני

רקדנית: ענבר קרן

תרגילי החשבון של הדבורים

סינא כבהא, תוכנית אלפא

אקריות: הרבה מעבר לאלרגיה

עומר גיז, תכנית אלפא

שומר החלומות: פחד

אוריון בורגר ושני ברקוביץ'

צעירה ישנה במיטה
איור: יוגנוב קונסטנטין, שאטרסטוק

האמת המפתיעה על הסיוטים שלנו עשויה להיות קצת מפחידה

יצא לכם לתהות פעם מהו התפקיד של הסיוטים בחיים שלנו, ומדוע המוח שלנו בוחר להעביר אותנו חוויות כל כך מפחידות ולא נעימות בלילה? מדובר בשאלה מרתקת שהמדע מנסה כבר שנים למצוא את התשובת עליה. ואף על פי שמדובר בנושא השייך לתחום מעורפל וקשה מאוד למחקר בתחום מדעי המוח ייתכן שכעת נמצאה התשובה לכך.

במחקר חדש שפרסמו צמד החוקרים השוויצרים ורג'יני סטרפניץ' ולמפרוס פרוגם-ורוס ב-30 באוקטובר 2019, הם מצאו שקיים קשר בין תדירות החלומות המפחידים שאנחנו חווים בשנתנו ליכולת של מוחנו להתמודד טוב יותר עם מצבים מפחידים במציאות, למשל כאשר אנחנו ניצבים בפני מצבים רגשיים מורכבים כמו לחץ וחרדה.

 ניסוי אחד שווה אלף מילים 

במסגרת הניסוי ביקש צמד החוקרים השוויצרי מ-89 נבדקים בריאים נפשית למלא במשך שבוע "יומן חלומות" – שבו הם תיעדו בכל פעם שהתעוררו את תוכן חלומותיהם ואת הרגשות שחשו במהלך החלומות. באמצעות היומן הזה יכלו החוקרים לבחון אילו נבדקים סובלים מסיוטים בתדירות גבוהה ומי חווים חלומות נעימים יותר. לאחר מכן בחנו החוקרים במכשיר fMRI, המשמש למדידת הפעילות באזורים שונים במוח, את תגובות הנבדקים לגירויים לא נעימים, כמו תמונות המעוררות אימה ובהלה, לעומת גירויים ניטרליים כמו תמונות סתמיות שלא אמורות לעורר רגש מסוים.

התגובות האלו סיפקו לחוקרים מידע לגבי הפעילות המוחית של הנבדקים בזמן החשיפה לגירוי מפחיד, ובאמצעותן יכול הצמד השוויצרי לבדוק אם קיים קשר בין פחד בחלומות לבין פחד במציאות.

מה יצא? פעילות מוחית נמוכה או גבוהה? תוצאות הניסוי    

להפתעתם של החוקרים, האזור שהיה פעיל יותר אצל בעלי הסיוטים המרובים אוא קליפת המוח הקדם-מצחית (מסומן באדום בתמונה), שאחראי בין השאר לדכא את תחושת האימה בזמן סכנה או איום הנשקפים לנו ובעצם מונע מאיתנו לפחד בצורה מוגזמת מדי. האזורים שסומנו בכחול, והיו פעילים יותר אצל בעלי הסיוטים המועטים ,הם אזורים רגשיים המגבירים את תחושת האימה.

מהסתכלות על התוצאות הבינו החוקרים שדווקא בעלי הסיוטים המעטים הם אלו שחווים פחד מוגבר יותר במציאות, בעוד בעלי הסיוטים המרובים, שנאלצים לחוות חלומות מפחידים מאוד בשנתם, מפחדים פחות במציאות. מכאן הסיקו שהסיוטים שלנו בלילה עוזרים לנו להתמודד טוב יותר עם פחד במציאות, ובעצם ככל שנחלום חלומות מפחידים רבים יותר – נפחד פחות במציאות. 

רתרשים מהמאמר
תרשים: מתוך מאמר המחקר

העתיד כבר כאן? מסתכלים לעבר האופק

כשבוחנים לעומק את תוצאות הניסוי של הצמד, נראה כי מדובר בממצאים חסרי תקדים ומהפכניים הפותחים דלת לים של פתרונות חדשים שיאפשרו טיפול יעיל יותר במצוקות נפשיות והתקפי חרדה.

התפיסה החדשה, שעל פיה סיוטי לילה מסייעים לנו להתמודד עם פחדים ומצבים רגשיים אחרים בזמן ערות, מאפשרת לנו להתבונן באופטימיות לעבר העתיד. ייתכן שנצליח לפתח על בסיס המידע החדש שיטות טיפול חדשות הכוללות שימוש בסיוטים מרובים ככלי להכנת הגוף לטראומות או לאירועים מאיימים, במקום הטיפולים הנפשיים והתרופתיים המייגעים שנאלצים לעבור אנשים שסובלים מהתקפי חרדה, פוסט-טראומה, פוביות ועוד מגוון חולים מתוסכלים אחרים.

עם זאת, המחקר של הצמד השוויצרי לא חף מפגמים, ומקריאה יותר מעמיקה שלו עולים כמה ספקות וטענות נגד הניסוי והמסקנות מרחיקות הלכת של החוקרים. אחת הטענות המרכזיות כלפי המחקר נוגעת לעובדה שהחוקרים הסתמכו יותר מדי על תוצאות השאלונים שניתנו לנבדקים. גם אם מדובר כנראה בכלי היעיל ביותר כיום לאיסוף מידע על תוכן חלומות, שאלונים לא נחשבו מעולם לכלי בדיקה ואבחנה מהימן לחלוטין. קיימת אפשרות סבירה יחסית שתשובות הנבדקים בשאלונים רחוקות מהאמת – דבר שנובע בדרך כלל משכחה של חלק מפרטי החלום המתגברת ככל שהזמן חולף. לפיכך החוקרים היו צריכים לייחס פחות חשיבות לשיטה הזאת ולקחת את ממצאיה בעירבון מוגבל יותר.

למרות זאת, מדובר כמובן בהתחלה מזהירה ומבטיחה בחקר התחום, ואתם בהחלט יכולים להתחיל לחלום על עתיד זוהר יותר. הפעם אולי לא תתבאסו כל כך גם אם הכל יתברר כסיוט.

לאתר הכיתה הארצית למדעי המוח