הפוליטיקה של הקורונה

גיא בלזם, נופר לופו וד"ר ארז גרטי

העתיד של המוות

נופר לופו

המשכילים של התנ"ך

ד"ר יונת אשחר

ציור בכל צבעי הקשת

אורי טייכמן

האור בקצה המערה

ניצן המרמן

קול מהעבר: מי יבנה בית… מבוץ?

ד"ר יעל עבאדי-רייס

והרי הזוכים…

מערכת גחלילית

ידידים לעת מדע

חמוטל ילין

הלב השבור

אביבית דולב

קול מהעבר: לזכור ביחד

ד"ר יעל עבאדי-רייס

המגפות של הדמיון

רמי שלהבת

האגדה של טסלה

מיכאל גרוסברג

המגפה שלא הייתה

ד"ר קרן לנדסמן

חבל על הזמן

רמי שלהבת, דוד מדר

האמת שבזיוף

אהוד מימון

שיר היסודות

ד"ר אבי סאייג

האם הממותה נכחדה?

איתמר אבנרי

קול מהעבר: משחקי לוח עתיקים

ד"ר יעל עבאדי-רייס

למה לי פטנטים עכשיו?

ענת לונדון-דרורי

מדעי הסריגה למתקדמים

ד"ר נעמה חריט-יערי

מפרי ועד פיריט

שלומית עוזיאל

קול מהעבר: תיאוריית הסבתא

ד"ר יעל עבאדי-רייס

הרקע ל"משפט הקופים"

מאת: רמי שלהבת

גלי כבידה

מעיין בלוויס
מתוך תחרות S-Factor 2017

הזואולוג העברי הראשון

סיפרה: ורד שפירא
כתב: גרא קולטמן

קוואנטום פאנק

להקת קוואנטום פאנק
מתוך תחרות S-Factor 2017

ריקוד הגליקוליזה

צרי בריקנר
מתוך תחרות S-Factor 2019

חלקיקים אלמנטריים

סיפר: פרופ' חיים הררי
כתב: גרא קולטמן

להיות מחוסן, להיות ממוגן

שלישיית הטרובדורים: איילת דקל, נורית קרני וינאי גונצ'רובסקי
מתוך תחרות S-Factor 2019

מזמור למזקקה

פרופ' אהוד שפירא
מתוך תחרות S-Factor 2017

מצב הצבירה הרביעי: פיזיקת הפלזמה לילדי גן

סיפרו: יפה אליעזר ופרופ׳ שלום אליעזר | כתב: גרא קולטמן

טבלת החיים

גיא ויינגרטן
מתוך תחרות S-Factor 2019

שנסון לחלבון

דניאל זיידמן
מתוך תחרות S-Factor 2019

נתרן וכלור

רוני גלפנד ואדם רופאים
מתוך תחרות S-Factor 2019

המראה משקרת

רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל שרים, יותם אברמסון ורועי בנין
מתוך תחרות S-Factor 2019

התהוות הכל

רועי בנין, עמית אינזלברג, רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל
מתוך תחרות S-Factor 2019

אבק כוכבים

לירי דולנסקי
שיר מתוך תחרות S-Factor 2019

מימן

אריאל רודיק
על בסיס "ראפ למימן" מתוך תחרות הכשרונות המדעית S-Factor 2019

על סדר מתוך כאוס

פאנל: פרופ׳ דוד הראל ופרופ׳ תמר אל-אור

מחול מודרני

רקדנית: ענבר קרן

תרגילי החשבון של הדבורים

סינא כבהא, תוכנית אלפא

אקריות: הרבה מעבר לאלרגיה

עומר גיז, תכנית אלפא

מתת האלים: שוקולד והמוח

יערה גרוטמן והראל פרל

מטבעות שוקולד
צילום: רודמר צברבר, שאטרסטוק

מחקר שנערך בפורטוגל בדק אם קיים קשר בין צריכה ממושכת של שוקולד להאטה בהידרדרות התפקוד המוחי בגיל זקנה

לפני שנים רבות חיו האצטקים בעמק קסום ועתיק השוכן במרכז מקסיקו. האצטקים האמינו, שהשוקולד ניתן להם בידי האלים, ואף השתמשו בו ככסף. ערכו של השוקולד בעיניהם של האצטקים עלה אף על זה של הזהב! נשמע תמוה, נכון? הרי כיום שוקולד נמכר בכל מקום והוא נחשב לממתק זול ופשוט. אז מה מצאו בו האצטקים? האם יש לשוקולד השפעה על תפקוד המוח שלנו?

למרות החסרונות הרבים הידועים בצריכה רבה של שוקולד, כגון השמנה וסיכון ללקות בסוכרת, מיוחסים לו כמה יתרונות בשלוש מערכות בגוף האדם – מערכת הדם, מערכת החיסון ומערכת העצבים. אך יש בעיה – מחקרים רבים שהעריכו את ההשפעה של שוקולד ורכיבי קקאו על המוח הסתפקו בבדיקת השלכות קצרות טווח. על כן הקשר בין צריכת שוקולד למצב הקוגניטיבי ומניעת ירידתו לאורך זמן נותר שרוי באפלה.

במחקר שנערך בשנת 2016 בעיר פורטו בפורטוגל, ביקשו החוקרים אפונסו מוריירה, מריה ז'וזה דיאוגנס, אלכסנדרה מנדונצ'ה, נונו לונט, והנריקה בארוס, לבדוק אם קיים קשר בין צריכה ממושכת של שוקולד ושל קפאין לבין צמצום של ההידרדרות הקוגניטיבית והמנטלית בקרב נבדקים מבוגרים (בגילאי 65 ומעלה). כל נבדק עבר בתחילת המחקר מבחן "מיני מנטל" (MMSE) שמהווה מבחן קצר לאבחון התפקוד השכלי, ומילא שאלונים העוסקים בהרגלי האכילה שלו – בדגש על מוצרי שוקולד וקפאין – ונתונים דמוגרפיים, חברתיים ופיזיולוגיים. אחרי 9-2 שנים שבהן הנבדקים צרכו שוקולד, הם עברו שוב  מבחן מיני מנטל. החוקרים הגדירו ירידה בתפקוד הקוגניטיבי כירידה של שתי נקודות לפחות בין שני המבחנים.

הממצאים הראו כי קיים קשר מובהק בין צריכת שוקולד מתונה לבין הפחתת הסיכון לירידה בתפקוד השכלי. היתרון הזה של השוקולד מותנה בצריכת כמות קטנה מ-75 מ"ג קפאין ביום (כוס אספרסו אחת). לעומת זאת, לצריכת שוקולד רבה יותר לא נצפתה השפעה דומה. על כן הסיקו החוקרים כי צריכת שוקולד ממושכת יכולה להגן מפני דעיכה בתפקוד השכלי, אך רק בכמויות מתונות.

למרות התוצאה המבטיחה, המאמר הציג גם ממצא שסותר את המסקנה לעיל. רק אצל 40 אחוז (פחות ממחצית!) מהנבדקים שנמצאו בסיכון נמוך לירידה קוגניטיבית, נמצאה צריכת שוקולד ממושכת. כלומר רוב הנבדקים בסיכון נמוך לירידה קוגניטיבית לא צרכו שוקולד לאורך זמן.

אז מה אנו, כחוקרים צעירים ומלאי מרץ, היינו עושים אחרת? היינו מגדירים את זמן הניסוי כזמן קבוע לכל הנבדקים, ולא בין 2 ל-9 שנים. ההפרש הזה גדול ועלול להוביל להבדל משמעותי בשינויים המוחיים בין הנבדקים.

גם החוקרים עצמם הציגו כמה הסתייגויות: יתרונותיו המגנים של שוקולד נמצאו רק אצל נבדקים שצרכו שוקולד בכמות ממוצעת מועטה מאוד, הנמוכה מהכמות הסטנדרטית (המוגדרת כשלוש קוביות שוקולד, חטיף שוקולד אחד או כפית אבקת קקאו). לטענתם, ייתכן שהסיבה לכך שלא נמצאה מובהקות סטטיסטית דומה אצל נבדקים שצרכו שוקולד בכמויות גדולות יותר היא גודל המדגם, ומחקר בעל מדגם גדול יותר עשוי לאשש את הקשר הזה. בנוסף ציינו החוקרים כי שאלון הרגלי האכילה לא היה ספציפי מספיק ולא הבחין בין סוגי שוקולד (חלב או מריר), ובין מוצרי שוקולד שונים.

איך נסכם? אומנם לא אהבנו את הדרך שבה החוקרים ביצעו את הניסוי, ניתחו את תוצאותיו והסיקו מהן מסקנות, אבל אנו חושבים כי מדובר בנושא מאוד מעניין ורלוונטי. אנו מאמינים שחשוב להמשיך לחקור את הקשר הזה, שהוכחתו בצורה מהימנה עשויה להיות פורצת דרך בתחום. ומי יודע? ייתכן שאנשים שחיו מאות שנים לפנינו, ידעו דברים שאנו כלל לא יודעים להוכיח כיום.

לאתר הכיתה הארצית למדעי המוח