הפוליטיקה של הקורונה

גיא בלזם, נופר לופו וד"ר ארז גרטי

העתיד של המוות

נופר לופו

המשכילים של התנ"ך

ד"ר יונת אשחר

ציור בכל צבעי הקשת

אורי טייכמן

האור בקצה המערה

ניצן המרמן

קול מהעבר: מי יבנה בית… מבוץ?

ד"ר יעל עבאדי-רייס

והרי הזוכים…

מערכת גחלילית

ידידים לעת מדע

חמוטל ילין

הלב השבור

אביבית דולב

קול מהעבר: לזכור ביחד

ד"ר יעל עבאדי-רייס

המגפות של הדמיון

רמי שלהבת

האגדה של טסלה

מיכאל גרוסברג

המגפה שלא הייתה

ד"ר קרן לנדסמן

חבל על הזמן

רמי שלהבת, דוד מדר

האמת שבזיוף

אהוד מימון

שיר היסודות

ד"ר אבי סאייג

האם הממותה נכחדה?

איתמר אבנרי

קול מהעבר: משחקי לוח עתיקים

ד"ר יעל עבאדי-רייס

למה לי פטנטים עכשיו?

ענת לונדון-דרורי

מדעי הסריגה למתקדמים

ד"ר נעמה חריט-יערי

מפרי ועד פיריט

שלומית עוזיאל

קול מהעבר: תיאוריית הסבתא

ד"ר יעל עבאדי-רייס

הרקע ל"משפט הקופים"

מאת: רמי שלהבת

גלי כבידה

מעיין בלוויס
מתוך תחרות S-Factor 2017

הזואולוג העברי הראשון

סיפרה: ורד שפירא
כתב: גרא קולטמן

קוואנטום פאנק

להקת קוואנטום פאנק
מתוך תחרות S-Factor 2017

ריקוד הגליקוליזה

צרי בריקנר
מתוך תחרות S-Factor 2019

חלקיקים אלמנטריים

סיפר: פרופ' חיים הררי
כתב: גרא קולטמן

להיות מחוסן, להיות ממוגן

שלישיית הטרובדורים: איילת דקל, נורית קרני וינאי גונצ'רובסקי
מתוך תחרות S-Factor 2019

מזמור למזקקה

פרופ' אהוד שפירא
מתוך תחרות S-Factor 2017

מצב הצבירה הרביעי: פיזיקת הפלזמה לילדי גן

סיפרו: יפה אליעזר ופרופ׳ שלום אליעזר | כתב: גרא קולטמן

טבלת החיים

גיא ויינגרטן
מתוך תחרות S-Factor 2019

שנסון לחלבון

דניאל זיידמן
מתוך תחרות S-Factor 2019

נתרן וכלור

רוני גלפנד ואדם רופאים
מתוך תחרות S-Factor 2019

המראה משקרת

רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל שרים, יותם אברמסון ורועי בנין
מתוך תחרות S-Factor 2019

התהוות הכל

רועי בנין, עמית אינזלברג, רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל
מתוך תחרות S-Factor 2019

אבק כוכבים

לירי דולנסקי
שיר מתוך תחרות S-Factor 2019

מימן

אריאל רודיק
על בסיס "ראפ למימן" מתוך תחרות הכשרונות המדעית S-Factor 2019

על סדר מתוך כאוס

פאנל: פרופ׳ דוד הראל ופרופ׳ תמר אל-אור

מחול מודרני

רקדנית: ענבר קרן

תרגילי החשבון של הדבורים

סינא כבהא, תוכנית אלפא

אקריות: הרבה מעבר לאלרגיה

עומר גיז, תכנית אלפא

כשנסגרת דלת – נפתח חלון

לי-אור מושקוביץ, מעיין זילברמן ומאיה אריאלי

כף יד ומקלדת
צילום: Zlikovec, שאטרסטוק

כשיכולת הראייה שלנו נפגעת, מה קורה בעקבות זה לכישורינו המילוליים?

בעבר, העיוורים נתפסו כ"מקורות מידע חיים". אפילו בתקופות קדומות, כשסיפורי עמנו עברו מפה לאוזן במשך דורות רבים, סיפורים שמסרו עיוורים נחשבו אמינים ביותר. במסכת שבת בתלמוד הירושלמי אף נכתב כי אין להטיל ספק בדבריו של הרב ששת, כיוון שהוא עיוור.

אבל מהו באמת הקשר בין יכולת הזיכרון המילולי החזקה המיוחסת לעיוורים, לבין המוגבלות שלהם? ידוע כי עיוורים זקוקים להרבה יותר תיאור מילולי של סביבתם החיצונית על מנת להסתדר, ועל כן כנראה פיתחו תלות מסוימת ביכולת הזאת. אך מחקר שפרסם ב-2003 החוקר הישראלי אמיר עמדי, קובע כי קיים גם קשר מוחי בין שתי היכולות הללו.

נוירופלסטיות

אי פעם תהיתם מה קורה לחלקים במוח כאשר הם נעשים חסרי שימוש בעקבות פגיעה חיצונית? מתברר שהם אינם מספיקים לתפקד. מחקרים רבים הראו כי אזורים במוח משנים את תפקידם, כלומר מסגלים לעצמם תפקיד נוסף. התופעה הזאת נקראת נוירופלסטיות – יכולתה של מערכת העצבים להשתנות בהתאם להתנסותו של הפרט עם הסביבה, ולהתאים את פעילותה לשינויים בתנאי הסביבה, על סמך ניסיון קודם של הפרט ותהליכי למידה. על כן נשאלת השאלה: אילו תפקידים יסגלו לעצמם אזורים ראייתים במוחם של בני אדם שהתעוורו עקב פגיעה בעיניהם, וכביכול אינם זקוקים עוד לאזורים האלה?

האזורים הראייתיים מהווים 25-20 אחוז מהמוח, ועל כן הם נתח גדול מהתפוקה המחשבתית של האדם. לפיכך מעניין מאוד להבין איזה תפקיד הם מקבלים אצל עיוורים מלידה, כיוון שלתפקיד החדש שיסגלו לעצמם יהיה פוטנציאל תפקודי גבוה עקב הנפח הגדול של רקמת מוח שאפשר לסגל לתפקידים החדשים.

זיכרון מילולי

במחקר, עיוורים ורואים עברו סדרה של משימות הקשורות למילים וזיכרון בזמן ששהו בתוך מכשיר MRI המודד את פעילות המוח באזורים נתונים. המשימות שהיו צריכים לעבור היו זיכרון של רשימת מילים וחזרה עליהן, יצירת פעלים על פי שם עצם (כגון ספר = לקרוא), משימת קטעי שמע שבה היו צריכים לשמוע מילים ולזהות אם נאמרו כבר, ומשימת קריאה בכתב ברייל. בעוד שהאזורים הראייתיים במוחם של העיוורים עבדו ברמה גבוהה בזמן ביצוע המשימות, במוחם של הרואים הופעלו אזורים שונים לחלוטין.

אזורי המוח הראייתיים של העיוורים מלידה התסגלו כמעט לגמרי למילוי תפקידים מילוליים – כלומר תפקידים הקשורים למילים כמו זיכרון מילולי שמיעתי. בנוסף התגלה כי האזורים הקשורים לתפקידי שפה ומילים חולקו גם הם לתת-אזור נפרד לכל תפקיד מילולי. כלומר האזור הראייתי הראשוני (V1), שהוא אזור ראייתי משמעותי במוח, סיגל לעצמו את תפקיד הזיכרון המילולי, בשעה שאזורים ראייתים אחרים, כמו ה-LOC שנמצא בחלק האחורי של המוח, סיגלו לעצמם תפקידים הקשורים לקריאת ברייל.

כמו שהפעילות המוחית של העיוורים הייתה שונה מזו של הרואים, גם הציונים המילוליים היו שונים והעיוורים הצליחו במשימות המילוליות הרבה יותר מאשר הרואים. בהחלט אפשר לראות את ההבדל שנוצר בגלל הפלסטיות, לא רק פיזית אלא גם ביצועית. בנוסף נמצא כי באזורים שעברו פלסטיות אצל העיוורים, ככל שהפעילות בהם הייתה גבוהה יותר, כך העיוור הצליח יותר בביצוע המשימות בניסוי.

משמעויות

מהמחקר נובעות משמעויות מעניינות בקשר למדעי המוח, ופלסטיות בפרט. נראה כי מכיוון שעיוורים תלויים יותר בתיאורים מילוליים של סביבתם, האזורים הראייתיים במוחם משתנים ומתעצבים בהתאם לכך. אבל האם אותו דבר נכון גם לאנשים עם מומים אחרים? האם אצל חירשים האזורים השמיעתיים שנפגעו ישתנו לאזורים ראייתיים, כי הם צריכים להסתמך יותר על החוש הזה? האם זה יהיה רלוונטי לתתרנים, אילמים או נכים הסובלים מבעיות תנועה? האם הפלסטיות רלוונטית רק לנכים בחושיהם או גם לנכים מוטורית? והאם יהיה אפשר להשתמש במידע על פלסטיות המוח למחקרי המשך שיתרמו לטיפול בעיוורים? זה אכן קונספט מרתק, שהמוח הוא איבר כל כך דינמי ומושפע מסביבתו החיצונית.

במחקר היו גם כמה בעיות. לדוגמה, מבחן הברייל בניסוי לא בהכרח מנותק לחלוטין מהגירויים הראייתיים. הסיבה לכך היא שאנשים רבים שמתבקשים לפענח את אותיות הברייל מדמיינים בראשם את הנקודות שהם חשים, דבר אשר שעשוי להפעיל את הדמיון החזותי.

עם הגיל, ההתפתחות והשינויים בגופנו יש חושים שמתנוונים ותפקודים שנפגעים. זה אומנם מעציב, אך מוחנו מוכיח כי אין זה סוף הסיפור – הוא משתנה ומתאים את עצמו לצרכינו העכשוויים, וברגע שחוש אחד נפגע נראה שחושים או תפקודים אחרים מתחזקים. אכן, כשנסגרת דלת – נפתח חלון.

לאתר הכיתה הארצית למדעי המוח