הפוליטיקה של הקורונה

גיא בלזם, נופר לופו וד"ר ארז גרטי

העתיד של המוות

נופר לופו

המשכילים של התנ"ך

ד"ר יונת אשחר

ציור בכל צבעי הקשת

אורי טייכמן

האור בקצה המערה

ניצן המרמן

קול מהעבר: מי יבנה בית… מבוץ?

ד"ר יעל עבאדי-רייס

והרי הזוכים…

מערכת גחלילית

ידידים לעת מדע

חמוטל ילין

הלב השבור

אביבית דולב

קול מהעבר: לזכור ביחד

ד"ר יעל עבאדי-רייס

המגפות של הדמיון

רמי שלהבת

האגדה של טסלה

מיכאל גרוסברג

המגפה שלא הייתה

ד"ר קרן לנדסמן

חבל על הזמן

רמי שלהבת, דוד מדר

האמת שבזיוף

אהוד מימון

שיר היסודות

ד"ר אבי סאייג

האם הממותה נכחדה?

איתמר אבנרי

קול מהעבר: משחקי לוח עתיקים

ד"ר יעל עבאדי-רייס

למה לי פטנטים עכשיו?

ענת לונדון-דרורי

מדעי הסריגה למתקדמים

ד"ר נעמה חריט-יערי

מפרי ועד פיריט

שלומית עוזיאל

קול מהעבר: תיאוריית הסבתא

ד"ר יעל עבאדי-רייס

הרקע ל"משפט הקופים"

מאת: רמי שלהבת

גלי כבידה

מעיין בלוויס
מתוך תחרות S-Factor 2017

הזואולוג העברי הראשון

סיפרה: ורד שפירא
כתב: גרא קולטמן

קוואנטום פאנק

להקת קוואנטום פאנק
מתוך תחרות S-Factor 2017

ריקוד הגליקוליזה

צרי בריקנר
מתוך תחרות S-Factor 2019

חלקיקים אלמנטריים

סיפר: פרופ' חיים הררי
כתב: גרא קולטמן

להיות מחוסן, להיות ממוגן

שלישיית הטרובדורים: איילת דקל, נורית קרני וינאי גונצ'רובסקי
מתוך תחרות S-Factor 2019

מזמור למזקקה

פרופ' אהוד שפירא
מתוך תחרות S-Factor 2017

מצב הצבירה הרביעי: פיזיקת הפלזמה לילדי גן

סיפרו: יפה אליעזר ופרופ׳ שלום אליעזר | כתב: גרא קולטמן

טבלת החיים

גיא ויינגרטן
מתוך תחרות S-Factor 2019

שנסון לחלבון

דניאל זיידמן
מתוך תחרות S-Factor 2019

נתרן וכלור

רוני גלפנד ואדם רופאים
מתוך תחרות S-Factor 2019

המראה משקרת

רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל שרים, יותם אברמסון ורועי בנין
מתוך תחרות S-Factor 2019

התהוות הכל

רועי בנין, עמית אינזלברג, רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל
מתוך תחרות S-Factor 2019

אבק כוכבים

לירי דולנסקי
שיר מתוך תחרות S-Factor 2019

מימן

אריאל רודיק
על בסיס "ראפ למימן" מתוך תחרות הכשרונות המדעית S-Factor 2019

על סדר מתוך כאוס

פאנל: פרופ׳ דוד הראל ופרופ׳ תמר אל-אור

מחול מודרני

רקדנית: ענבר קרן

תרגילי החשבון של הדבורים

סינא כבהא, תוכנית אלפא

אקריות: הרבה מעבר לאלרגיה

עומר גיז, תכנית אלפא

זיכרון מבעד לעשן

יותם כספי, רועי צוק ואורי בן ארי

ראש מקנביס
איור: Lightspring, שאטרסטוק

לפני שמתירים שימוש חוקי בקנביס, חשוב לדעת אם יש לו השפעה ארוכת טווח על כישורינו המוחיים

השיח הציבורי על הלגליזציה של הקנאביס מתנהל בכל מקום האחרונה. השימוש בו נהפך חוקי בחלק מהמדינות, והוא מקבל בהן מעמד לגיטימי לצד מוצרי הטבק והאלכוהול. לכן נשאלת השאלה מהן ההשפעות ארוכות הטווח של שימוש בקנביס, שכן התרת השימוש בו מחייבת בדיקה עמוקה של השלכותיו על הגוף האנושי, ועל תפקוד המוח. על כך ניסו לענות החוקר גרי יגר ועמיתיו מאוניברסיטת אוטרכט בהולנד.

בניסוי השתתפט 40 נבדקים בשנת 2006, חציים משתמשים קבועים בקנביס וחציים "נקיים". החוקרים הגדירו משתמש קבוע כאדם שעישן 500 ג'וינטים או יותר בחייו. מטרת המחקר הייתה לבדוק את ההשפעה של שימוש ארוך טווח בקנביס על זיכרון אסוציאטיבי – היכולת לקשר בין שני דברים לכאורה לא קשורים על ידי מציאת מכנה משותף או המצאתו. ההשפעה נבדקה על פי ההתנהגות, פעילות מוחית באזורים רלוונטיים ושינויים אנטומים בהם.

כדי לבדוק את ההשפעה על המבנה השתמשו החוקרים בשיטת מורפומטריה מבוססת-ווקסלים (VBM). הנבדקים הוכנסו לסורק MRI ועברו סריקות מבניות של מוחם. המטרה הייתה להשוות את דחיסות החומר האפור באזורים הקשורים לזיכרון אסוציאטיבי (פרה-היפוקמפוס וקליפת המוח הפרה-פרונטלית הדורסו-לטרלית) בין קבוצות הנבדקים השונות. היה חשוב לחוקרים לראות את השפעות הקנביס על החומר האפור, מכיוון שהוא מכיל את גופי תאי העצב ולכן בו מתבצע בפועל עיבוד המידע במוח.

נוסף על בדיקת ההבדלים המבניים בין מוחות נבדקו איכות הלמידה האסוציאטיבית בשתי הקבוצות והפעילות המוחית בזמן הלמידה. הנבדקים הוכנסו ל-MRI והוצגו להם שילובים של שתי תמונות של עצמים שהם התבקשו לזכור. לאחר מכן הוצגו להם זוגות של תמונות, חלקן כאלה שהם ראו בתחילת הניסוי וחלקן שילובים חדשים. הנבדקים היו צריכים לזהות את הזוגות שראו בתחילת הניסוי. החוקרים עשו זאת על מנת לבדוק את ההבדלים ברמות הפעילות באזורים הקשורים ללמידה אסוציאטיבית בשתי קבוצות המחקר, גם בשלב קידוד הזיכרון (שבו ראו את התמונות בפעם הראשונה), וגם בשלב השליפה (ההיזכרות). ההשוואה נועדה להעריך את רמת הפגיעה שעשויה להיגרם משימוש קבוע ורציף בקנביס בתהליך הלמידה האסוציאטיבית.

השפעות הקנביס על ההיפוקמפוס ולמידה אסוציאטיבית

ההיפוקמפוס הוא אחד האזורים החשובים במוח, שכן יש לו תפקיד חשוב ועיקרי בתהליכי הקידוד והשמירה של זיכרונות ארוכי טווח ושליפתם מרשתות תאי העצב שבהן הם מקודדים. ההיפוקמפוס גם לוקח חלק בזכרון אסוציאטיבי. יגר ועמיתיו חקרו את ההשפעות של שימוש ארוך טווח ורציף בקנביס על הפעילות בהיפוקמפוס בזיכרון אסוציאטיבי. נמצא שאצל נבדקים שהרבו להשתמש בקנביס הייתה באזורי המוח הקשורים לזיכרון אסוציאטיבי פעילות נמוכה יחסית ללא מעשנים. בניגוד לצפוי ולמרות ההבדלים ברמות הפעילות המוחית של חברי כל קבוצה בביצוע משימות הזיכרון, הביצועים שלהם במשימה היו גבוהים באותה מידה. כמו כן לא נמצאו הבדלים מבניים במוח בשתי הקבוצות. 

מכאן הסיק יגר שהפעילות המוחית הנמוכה לא נובעת מליקוי מהותי במוח, אלא מהבדלים התנהגותיים בין חברי שתי הקבוצות, כמו היחס שלהם למשימה, או ממשתנים פיזיולוגים הקשורים בשימוש תכוף בקנביס.

אך דבר אחד מעניין כן נמצא. אומנם לא היה הבדל בביצועים בין שתי הקבוצות, אך בתוך קבוצת משתמשי הקנביס נמצא קשר שלילי בין כמות הג'וינטים שעישנו הנבדקים בחייהם ובשנה האחרונה לבין שיעורי ההצלחה שלהם במשימת הזיכרון. כלומר כקבוצה ביצועיהם היו רגילים, אך בתוך הקבוצה אלה שעישנו יותר ג'וינטים הפגינו ביצועים פחות טובים כנראה.

המחקר לא מצא אם כן הבגלים גדולים בין הביצועים של משתמשי הסם לבין ה"נקיים" ממנו במשימות שניתנו להם, אך יש הבדלים ברמות הפעילות המוחית בשתי הקבוצות, כאשר ה"נקיים" מפגינים רמות פעילות גבוהות במקצת. מחוסר ההבדל בביצוע המשימות אפשר להסיק כי ההבדלים הללו לא חשובים ולא משפיעים על תפקודי הלמידה האסוציאטיבית היומיומית.

חשוב לציין כי לא נבדקו במחקר ההשפעות של שימוש רציף בסם על תפקודים מוחיים אחרים, כך שאיננו יכולים להגיד כי שימוש רציף בקנביס אינו גורם לשינוי או משפיע על ביצוע משימות ואורח חיים. את זה אנו יכולים להגיד אך ורק בהיבט הספציפי של למידה אסוציאטיבית וזיכרון.

אנקדוטה מעניינת נוספת היא ההשערה כי גורמים לא קוגניטיביים השפיעו על הבדלי הפעילות. כלומר לא גורמים ביולוגיים ישירים או כאלו שנובעים ישירות מההשפעות הביולוגיות של השימוש הרציף  בסם של המוח, אלא גורמים עקיפים שמשפיעים על הנבדק. זו יכולה למשל להיות תחושת הלחץ שמשרים על הנבדק חבריו וקרוביו עקב השימוש שלו בחומר, או תחושת הסכנה הקיימת במוחו של הנבדק עם השימוש בחומר אסור. אלו ועוד גורמים משניים שנגרמים מעצם השימוש בפן הפסיכולוגי יכולים לגרום להשפעות חברתיות ואף מוחיות על הנבדק. כך שייתכן שהשימוש עצמו אינו משפיע לרעה על תפקודים מוחיים הקשורים בלמידה אסוציאטיבית, אך גורמים נלווים לשימוש עלולים לגרום לכך בכל זאת.

לאתר הכיתה הארצית למדעי המוח