הפוליטיקה של הקורונה

גיא בלזם, נופר לופו וד"ר ארז גרטי

העתיד של המוות

נופר לופו

המשכילים של התנ"ך

ד"ר יונת אשחר

ציור בכל צבעי הקשת

אורי טייכמן

האור בקצה המערה

ניצן המרמן

קול מהעבר: מי יבנה בית… מבוץ?

ד"ר יעל עבאדי-רייס

והרי הזוכים…

מערכת גחלילית

ידידים לעת מדע

חמוטל ילין

הלב השבור

אביבית דולב

קול מהעבר: לזכור ביחד

ד"ר יעל עבאדי-רייס

המגפות של הדמיון

רמי שלהבת

האגדה של טסלה

מיכאל גרוסברג

המגפה שלא הייתה

ד"ר קרן לנדסמן

חבל על הזמן

רמי שלהבת, דוד מדר

האמת שבזיוף

אהוד מימון

שיר היסודות

ד"ר אבי סאייג

האם הממותה נכחדה?

איתמר אבנרי

קול מהעבר: משחקי לוח עתיקים

ד"ר יעל עבאדי-רייס

למה לי פטנטים עכשיו?

ענת לונדון-דרורי

מדעי הסריגה למתקדמים

ד"ר נעמה חריט-יערי

מפרי ועד פיריט

שלומית עוזיאל

קול מהעבר: תיאוריית הסבתא

ד"ר יעל עבאדי-רייס

הרקע ל"משפט הקופים"

מאת: רמי שלהבת

גלי כבידה

מעיין בלוויס
מתוך תחרות S-Factor 2017

הזואולוג העברי הראשון

סיפרה: ורד שפירא
כתב: גרא קולטמן

קוואנטום פאנק

להקת קוואנטום פאנק
מתוך תחרות S-Factor 2017

ריקוד הגליקוליזה

צרי בריקנר
מתוך תחרות S-Factor 2019

חלקיקים אלמנטריים

סיפר: פרופ' חיים הררי
כתב: גרא קולטמן

להיות מחוסן, להיות ממוגן

שלישיית הטרובדורים: איילת דקל, נורית קרני וינאי גונצ'רובסקי
מתוך תחרות S-Factor 2019

מזמור למזקקה

פרופ' אהוד שפירא
מתוך תחרות S-Factor 2017

מצב הצבירה הרביעי: פיזיקת הפלזמה לילדי גן

סיפרו: יפה אליעזר ופרופ׳ שלום אליעזר | כתב: גרא קולטמן

טבלת החיים

גיא ויינגרטן
מתוך תחרות S-Factor 2019

שנסון לחלבון

דניאל זיידמן
מתוך תחרות S-Factor 2019

נתרן וכלור

רוני גלפנד ואדם רופאים
מתוך תחרות S-Factor 2019

המראה משקרת

רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל שרים, יותם אברמסון ורועי בנין
מתוך תחרות S-Factor 2019

התהוות הכל

רועי בנין, עמית אינזלברג, רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל
מתוך תחרות S-Factor 2019

אבק כוכבים

לירי דולנסקי
שיר מתוך תחרות S-Factor 2019

מימן

אריאל רודיק
על בסיס "ראפ למימן" מתוך תחרות הכשרונות המדעית S-Factor 2019

על סדר מתוך כאוס

פאנל: פרופ׳ דוד הראל ופרופ׳ תמר אל-אור

מחול מודרני

רקדנית: ענבר קרן

תרגילי החשבון של הדבורים

סינא כבהא, תוכנית אלפא

אקריות: הרבה מעבר לאלרגיה

עומר גיז, תכנית אלפא

גירוי מוחי נגד דיכאון

ליאב רוזן ונגה שועלי

נערה מכורבלת בפינה
צילום: aslysun, שאטרסטוק

דיכאון קליני פוגע קשה באיכות החיים של הלוקים בו. חלק מהחולים עמידים לטיפולים המוצעים היום בשוק. טיפול חלופי המשלב גירוי מוחי עמוק עשוי להציע טיפול אידיאלי למחלה

כמה פעמים חשבתם לעצמכם "איזה דיכאון, נכשלתי במבחן", או לחילופין – "איזה מזג אוויר מדכא"? הרבה פעמים יוצא לנו להשתמש בביטויים כאלה ואחרים, שמבטאים עצב ולפעמים גם קצת כעס. אבל האם הם באמת נחשבים דיכאון?

דיכאון קליני (דיכאון מז'ורי) הוא הפרעה נפשית המאופיינת בשורה של תסמינים שפוגעים בחיי היומיום ובאיכות החיים של הלוקים בה. מצב רוח ירוד, הערכה עצמית נמוכה ותחושות עזות של עצב וייאוש – אלה רק חלק מהתסמינים של דיכאון קליני. במקרים רבים עלול הדיכאון להוביל לפגיעה עצמית ואף לניסיונות התאבדות. הלוקים בדיכאון קליני, עשויים לחוות אותו לפרק זמן מוגבל, אבל במקרים קיצוניים יותר הוא חוזר שוב ושוב. סקרים שנערכו בישראל מציגים נתון מדאיג – אחד מכל עשרה ישראלים סובל מדיכאון בשלב כלשהו בחייו.

איך מתמודדים עם דיכאון?

חולים רבים שסובלים מדיכאון קליני מטופלים בתרופות או בפסיכותרפיה, אבל 30-10 אחוז מהם נוטים לפתח את מה שנקרא דיכאון עמיד לטיפול, כלומר הטיפול מפסיק לוהעיל להם. בנוסף, לא מומלץ לחכות שהדיכאון יעבור מעצמו, משום שדחיית הטיפול עלולה להביא להחמרה בתסמינים, ובמקרים קיצוניים גם לפגיעה בתפקודים קוגניטיביים.

קיימים גם טיפולים חלופיים לדיכאון, למשל טיפול בנזעי חשמל או גרייה מגנטית. הטיפולים האלה נתפסים בעיני מטופלים רבים כאמצעים אגרסיביים או מסוכנים, ורבים פוחדים מהנזקים שלהם לטווח הארוך. אך במקרים רבים הם נמצאו כיעילים הרבה יותר מהטיפולים הקונבנציונליים.

מאמר מ-2013 מתאר מחקר של תומס שלפר ועמיתיו, שבו החוקרים ניסו לבחון שיטה שונה על מנת לטפל בדיכאון קליני עמיד. השיטה הזאת נקראת גירוי מוחי עמוק ומטרתה היא לנסות להפחית את תסמינים הדיכאון הקליני העמיד. החוקרים התבססו על ההשערה כי מערכת התגמול במוח, שמבוססת על שחרור של המוליך העצבי דופמין כדי לספק תחושות חיוביות כמו אושר – מתפקדת באופן לקוי אצל חולי דיכאון. גירוי של אזורים ספציפיים במערכת התגמול עשויי לעזור בהפחתת חומרת הדיכאון.

בניסוי השתתפו שבעה נבדקים שאובחנו עם דיכאון קליני חמור והוגדרו עמידים לטיפולים קודמים. הניסוי התחלק לארבעה שלבים עיקריים: בשלב הראשון נעשתה לנבדקים הערכה פסיכולוגית שכללה בדיקה של רמת הדיכאון, רמת החרדה והערכה של מידת התפקוד ואיכות החיים של החולים. ההערכות נעשו הן לפני תחילת הניסוי והן במהלכו, על מנת לבחון את השפעתו הטיפול על הנבדקים.

בשלב השני מיפו החוקרים את מוחם של הנבדקים, על מנת לתכנן איך להחדיר לתוכו אלקטרודות בלי לפגוע במבנים חשובים במוח, וגם על מנת למצוא את מסלול תאי העצב שרצו לגרות. בשלב השלישי התבצעה השתלה כירורגית שבמהלגה החדירו החוקרים את האלקטרודות למוחם של הנבדקים. הניתוח נכשה בהרדמה מקומית כך שהנבדקים היו ערים.

השלב הרביעי והאחרון – הגירוי המוחי – התחיל שבוע אחרי השתלת האלקטרודות ונמשך כמה שבועות לאחר מכן. האזור המוחי שגורה היה מערכת התגמול, ובאופן ספציפי יותר שלוחות של תאי עצב הנקראים SuperoLateral branch of the Medial Forebrain Bundle , או SLMFB), היוצרים מסלול במערכת התגמול.

מטרת החוקרים הייתה לבדוק אם הגירויים החשמליים יעילים בהפחתת חומרת הדיכאון אצל הנבדקים. התוצאות היו מעניינות: כבר שישה שבועות אחרי תחילת הניסוי, חמישה משבעת הנבדקים הגיבו באופן חיובי לטיפולים, ובסוף הניסוי היה ניתן לצפות בשיפור משמעותי (של 50 אחוז לפחות) בתסמיני הדיכאון אצל שישה מהנבדקים. לשיפור הזה נלוו הפחתה במידת החרדה, שיפור במצב הרוח, הבריאות הנפשית ועוד, לפי הערכותיהם של פסיכולוגים שליוו את הנבדקים.

כלומר, גירוי מוחי עמוק של אזור ה-SLMFB אצל חולי דיכאון קליני שעמידים לטיפולים נוגדי דיכאון, עשוי להוביל להפחתת חומרת הדיכאון ותסמיני הדיכאון אצל חולים אלו, ואף לשיפור באיכות חייהם!

סיבה למסיבה?

ממצאי הניסוי אומנם מעודדים, אך עדיין צריך לקחת אותם בעירבון מוגבל. ראשית, מדגם הניסוי היה קטן (רק שבעה נבדקים) מכדי שנוכל להשליך את התוצאות על אוכלוסייה שלמה. לכן צריך לבחון אותו על חולים רבים נוספים לפני שיהיה אפשר לקבוע שהוא יעיל. החוקרים מציינים גם שאי אפשר לקבוע מהניסוח אם גירוי עמוק של SLMFB אפקטיבי להפחתת הדיכאון לבדו או שיש צורך גם בשילוב טיפולים נוספים. בנוסף, החדרת האלקטרודות היא ניתוח פולשני מסוכן, ולבסוף, חלק מהנבדקים סבלו מתופעות לוואי קשות כמו ראייה מטושטשת, פזילה, סחרחורות, הזעה מוגברת ואף דימום תוך גולגולתי שנגרמו מהליך השתלת האלקטרודות או לחילופין מגירויי החשמל.

אומנם מכשולים רבים עוד נמצאים בדרך, אבל נראה שהמדע נמצא בכיוון הנכון למצוא את הפתרון לדיכאון. עד אז, נסו להבין שהחיים שלכם יפים, ולא כל עצב הוא דיכאון, אז חייכו!

לאתר הכיתה הארצית למדעי המוח