העתיד של המוות

נופר לופו

המשכילים של התנ"ך

ד"ר יונת אשחר

ציור בכל צבעי הקשת

אורי טייכמן

האור בקצה המערה

ניצן המרמן

קול מהעבר: מי יבנה בית… מבוץ?

ד"ר יעל עבאדי-רייס

והרי הזוכים…

מערכת גחלילית

ידידים לעת מדע

חמוטל ילין

הלב השבור

אביבית דולב

קול מהעבר: לזכור ביחד

ד"ר יעל עבאדי-רייס

המגפות של הדמיון

רמי שלהבת

האגדה של טסלה

מיכאל גרוסברג

המגפה שלא הייתה

ד"ר קרן לנדסמן

חבל על הזמן

רמי שלהבת, דוד מדר

האמת שבזיוף

אהוד מימון

שיר היסודות

ד"ר אבי סאייג

האם הממותה נכחדה?

איתמר אבנרי

קול מהעבר: משחקי לוח עתיקים

ד"ר יעל עבאדי-רייס

למה לי פטנטים עכשיו?

ענת לונדון-דרורי

מדעי הסריגה למתקדמים

ד"ר נעמה חריט-יערי

מפרי ועד פיריט

שלומית עוזיאל

קול מהעבר: תיאוריית הסבתא

ד"ר יעל עבאדי-רייס

הרקע ל"משפט הקופים"

מאת: רמי שלהבת

גלי כבידה

מעיין בלוויס
מתוך תחרות S-Factor 2017

הזואולוג העברי הראשון

סיפרה: ורד שפירא
כתב: גרא קולטמן

קוואנטום פאנק

להקת קוואנטום פאנק
מתוך תחרות S-Factor 2017

ריקוד הגליקוליזה

צרי בריקנר
מתוך תחרות S-Factor 2019

חלקיקים אלמנטריים

סיפר: פרופ' חיים הררי
כתב: גרא קולטמן

להיות מחוסן, להיות ממוגן

שלישיית הטרובדורים: איילת דקל, נורית קרני וינאי גונצ'רובסקי
מתוך תחרות S-Factor 2019

מזמור למזקקה

פרופ' אהוד שפירא
מתוך תחרות S-Factor 2017

מצב הצבירה הרביעי: פיזיקת הפלזמה לילדי גן

סיפרו: יפה אליעזר ופרופ׳ שלום אליעזר | כתב: גרא קולטמן

טבלת החיים

גיא ויינגרטן
מתוך תחרות S-Factor 2019

שנסון לחלבון

דניאל זיידמן
מתוך תחרות S-Factor 2019

נתרן וכלור

רוני גלפנד ואדם רופאים
מתוך תחרות S-Factor 2019

המראה משקרת

רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל שרים, יותם אברמסון ורועי בנין
מתוך תחרות S-Factor 2019

התהוות הכל

רועי בנין, עמית אינזלברג, רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל
מתוך תחרות S-Factor 2019

אבק כוכבים

לירי דולנסקי
שיר מתוך תחרות S-Factor 2019

מימן

אריאל רודיק
על בסיס "ראפ למימן" מתוך תחרות הכשרונות המדעית S-Factor 2019

על סדר מתוך כאוס

פאנל: פרופ׳ דוד הראל ופרופ׳ תמר אל-אור

מחול מודרני

רקדנית: ענבר קרן

תרגילי החשבון של הדבורים

סינא כבהא, תוכנית אלפא

אקריות: הרבה מעבר לאלרגיה

עומר גיז, תכנית אלפא

המשכילים של התנ"ך

ד"ר יונת אשחר

שרידי המצודה העתיקה בתל ערד
שרידי המצודה העתיקה בתל ערד | צילום: ולרי שאנין, שאטרסטוק

חוקרים השתמשו בשיטות של זיהוי פלילי כדי לבחון כתובות בנות 2,600 שנה, והראו שבממלכת יהודה היה שיעור גבוה של יודעי קרוא וכתוב

איך נראו החיים בממלכת יהודה בסביבות שנת 600 לפני הספירה? בעוד שנים ספורות יכבוש צבאו של נבוכדנאצר את ירושלים ויגלה חלק ניכר מהאוכלוסייה לבבל, אך בינתיים הממלכה שגשגה. חלקים נכבדים מספרי התנ"ך – ספר דברים והגרסאות הראשונות של ספרי יהושע, שופטים, שמואל ומלכים – נכתבו כנראה בתקופה הזאת. המפעל התיאולוגי וההיסטורי הכביר הזה מעיד על נוכחותם של מלומדים, שהיו להם גם הפנאי וגם ההכשרה לכך. 

האם הייתה זו רק שכבה מצומצמת ונבחרת שזכתה להשכלה, או שמא הייתה בממלכה מערכת חינוך כללית יותר, שלימדה את הבסיס – קרוא וכתוב, חשבון וכללי הדת – לכל האוכלוסייה? חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ניסו לענות על השאלה בעזרת כתובות על חרסים ממצודת ערד וניתוח פורנזי של כתבי יד, והגיעו למסקנה שידיעת קרוא וכתוב הייתה נפוצה מאוד בממלכה, ומעידה על מערכת חינוך רחבה.

מכתבים במצודה עתיקה

מצודת ערד הייתה מצודה קטנה למדי, ובה כ-30-20 חיילים. בשנות ה-60 חפר שם הארכיאולוג יוחנן אהרוני, שמצא בין השאר יותר ממאה כתובות דיו על חרסים. הכתובות כללו רשימות של שמות החיילים, מכתבים מחצר המלך, וגם הוראות לאפסנאי ולעוזריו – כמה קמח וכמה יין לשלוח לכל יחידה. את הכתובות הללו חוקרים כבר כמה שנים פרופ' ישראל פינקלשטיין מהמחלקה לארכיאולוגיה ופרופ' אלי פיסצקי מהמחלקה לפיזיקה, עם תלמידת המחקר שירה פייגנבאום-גולובין, ד"ר אריה שאוס וד"ר ברק סובר מהמחלקה למתמטיקה, כולם מאוניברסיטת תל אביב (סובר נמצא כיום באוניברסיטת דיוק בארצות הברית). 

חקר כתובות עתיקות עשוי להיראות כעיסוק מוזר לאנשי המחלקות לפיזיקה ולמתמטיקה, אך הוא טומן בחובו בעיות שאפשר לפתור בעזרת אלגוריתמים. בשנת 2016 פרסמו החוקרים מאמר שבו בחנו 18 מהכתובות של ערד ובדקו אם כולן נכתבו בידי אותו אדם, או שמא לקחו בכך חלק אנשים שונים. הם פיתחו אלגוריתמים להשוואה בין כתבי יד, ואימנו אותם על מאגר של כתבי יד מודרניים. כשהשתמשו באלגוריתמים לניתוח הכתובות העתיקות, הגיעו למסקנה שלפחות שישה אנשים כתבו אותן. 

במחקר הנוכחי השתמשו החוקרים באלגוריתמים חדשים שפיתחו, והוסיפו להם גם ניתוח מסוג אחר. הם צירפו לצוות את יאנה גרבר, שעבדה במשך 27 שנים במחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל, והתמחתה בזיהוי פלילי של כתבי יד. כחלק מעבודתה היא בחנה כתבי יד רבים כדי לענות על שאלת המחקר: האם הם נכתבו בידי אותו אדם או בידי אנשים שונים. כמובן, המסמכים שהגיעו דרך קבע למשרדה במשטרה היו חדשים הרבה יותר.

גרבר יישמה את הכלים הפורנזיים שברשותה על כתובות החרס העתיקות, והגיעה למסקנה שאת 18 הכתובות כתבו לא פחות מ-12 אנשים. חלק מהכתובות היו מכתבים שנשלחו למצודה, אך גם את אלו שנכתבו בבירור במצודה עצמה כתבו שלושה אנשים שונים, וארבעה נוספים אנשים כתבו מכתבים שהגיעו מיחידה אחרת, שהוצבה לא הרחק משם. 

אוסטרקונים ממצודת ערד
אוסטרקונים ממצודת ערד, בערך משנת 600 לפנה"ס | צילום: מיכאל קורדונסקי, באדיבות אוניברסיטת ת"א ורשות העתיקות

ממלכה של יודעי קרוא וכתוב

זהו כנראה המחקר הראשון שבו חוקרי זיהוי פלילי השתמשו במומחיותם כדי לבחון כתבי יד עתיקים. הממצאים חושפים שבניגוד לתרבויות אחרות מהימים ההם, ביחידות הצבא של ממלכת יהודה לא היה "סופר", פקיד מיוחד יודע-ספר שתפקידו היה לכתוב את כל המכתבים והמסמכים – אחרת כל הכתובות מהמצודה היו כתובות בכתב יד אחד, וכך גם כל הכתובות מהיחידה ששלחה אליה מכתבים. אומנם ייתכן שבמצודה היה יותר מסופר אחד, אבל זה לא סביר בהתחשב בגודלה, ובעובדה שהכתובות האלו, לפי ההערכות, נכתבו כולן בתוך זמן קצר. המסקנה המתבקשת היא שכמה וכמה מהחיילים המצודה, וכמה מאנשי היחידה ששלחה לשם מכתבים, ידעו לכתוב בעצמם.

ידיעת קרוא וכתוב הייתה אם כן יכולת נפוצה למדי בקרב החיילים של ממלכת יהודה, וייתכן שהייתה משותפת לכולם. היות שחיילים אינם מגויסים בדרך כלל מהשכבה המלומדת ביותר, אפשר להסיק מכך שידיעת קרוא וכתוב הייתה נפוצה בממלכה באופן כללי, ושפעלה בה מערכת חינוך רחבה, שלא רואים דומות לה בתרבויות רבות אחרות, גם מאוחרות הרבה יותר.

הרקע הזה, כותבים החוקרים במאמרם, "סיפק רמה מתאימה של ידיעת קרוא וכתוב והיסטוריה עבור היצירה של כמה מהטקסטים המכוננים של התנ"ך, והפצתם בקרב האוכלוסייה". אין זה אומר כמובן שהממלכה כולה השתתפה ביצירתם של הספרים הללו, אך היא סיפקה את הקרקע הפורייה שבה הם צמחו. הספרים הללו יצרו את הבסיס ההיסטורי והאידיאולוגי של ממלכת יהודה, והם נכתבו כדי שהציבור הרחב יקרא וילמד אותם. ספק אם היו נכתבים בחברה שבה רק מיעוט קטן היה יכול להעריך אותם. 

בעזרת כתובות עתיקות וחוקרת זיהוי פלילי, המחקר החדש חושף את רמת האוריינות ששררה בממלכת יהודה בשנותיה האחרונות – וכך גם נותן לנו הצצה על התנאים שאפשרו את כתיבתם של אחדים מהטקסטים הקדומים החשובים ביותר של התרבות שלנו.