והרי הזוכים…

מערכת גחלילית

ידידים לעת מדע

חמוטל ילין

הלב השבור

אביבית דולב

קול מהעבר: לזכור ביחד

ד"ר יעל עבאדי-רייס

המגפות של הדמיון

רמי שלהבת

האגדה של טסלה

מיכאל גרוסברג

המגפה שלא הייתה

ד"ר קרן לנדסמן

חבל על הזמן

רמי שלהבת, דוד מדר

האמת שבזיוף

אהוד מימון

שיר היסודות

ד"ר אבי סאייג

האם הממותה נכחדה?

איתמר אבנרי

קול מהעבר: משחקי לוח עתיקים

ד"ר יעל עבאדי-רייס

למה לי פטנטים עכשיו?

ענת לונדון-דרורי

מדעי הסריגה למתקדמים

ד"ר נעמה חריט-יערי

מפרי ועד פיריט

שלומית עוזיאל

קול מהעבר: תיאוריית הסבתא

ד"ר יעל עבאדי-רייס

הרקע ל"משפט הקופים"

מאת: רמי שלהבת

גלי כבידה

מעיין בלוויס
מתוך תחרות S-Factor 2017

הזואולוג העברי הראשון

סיפרה: ורד שפירא
כתב: גרא קולטמן

קוואנטום פאנק

להקת קוואנטום פאנק
מתוך תחרות S-Factor 2017

ריקוד הגליקוליזה

צרי בריקנר
מתוך תחרות S-Factor 2019

חלקיקים אלמנטריים

סיפר: פרופ' חיים הררי
כתב: גרא קולטמן

להיות מחוסן, להיות ממוגן

שלישיית הטרובדורים: איילת דקל, נורית קרני וינאי גונצ'רובסקי
מתוך תחרות S-Factor 2019

מזמור למזקקה

פרופ' אהוד שפירא
מתוך תחרות S-Factor 2017

מצב הצבירה הרביעי: פיזיקת הפלזמה לילדי גן

סיפרו: יפה אליעזר ופרופ׳ שלום אליעזר | כתב: גרא קולטמן

טבלת החיים

גיא ויינגרטן
מתוך תחרות S-Factor 2019

שנסון לחלבון

דניאל זיידמן
מתוך תחרות S-Factor 2019

נתרן וכלור

רוני גלפנד ואדם רופאים
מתוך תחרות S-Factor 2019

המראה משקרת

רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל שרים, יותם אברמסון ורועי בנין
מתוך תחרות S-Factor 2019

התהוות הכל

רועי בנין, עמית אינזלברג, רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל
מתוך תחרות S-Factor 2019

אבק כוכבים

לירי דולנסקי
שיר מתוך תחרות S-Factor 2019

מימן

אריאל רודיק
על בסיס "ראפ למימן" מתוך תחרות הכשרונות המדעית S-Factor 2019

על סדר מתוך כאוס

פאנל: פרופ׳ דוד הראל ופרופ׳ תמר אל-אור

מחול מודרני

רקדנית: ענבר קרן

תרגילי החשבון של הדבורים

סינא כבהא, תוכנית אלפא

אקריות: הרבה מעבר לאלרגיה

עומר גיז, תכנית אלפא

הזואולוג העברי הראשון

סיפרה: ורד שפירא
כתב: גרא קולטמן

אם תפתחו מפה של העיר רחובות ותחפשו בסביבה הקרובה למכון ויצמן, תגלו שבין רחוב ויצמן לרחוב איזנברג מסתתר רחוב על שם ישראל אהרוני. זהו כמובן לא השף המפורסם, אלא הזואולוג העברי הראשון.

אהרוני נולד בעיירה וידזה שבליטה בשנת 1882, ובגיל שנתיים התייתם מאביו ומאמו. הוא גדל אצל סבתו והצטיין בלימודיו. במיוחד בלטה כבר בשנות נעוריו אהבתו לטבע.

בגיל 19 עלה אהרוני לארץ ופגש את אהרן איזנברג (מהרחוב השכן), שהיה ממקימי רחובות. באופן מפתיע, איזנברג הציע לאהרוני לנהל את בית הספר של רחובות. וכך, בגיל 19, היה אהרוני לדמות החינוכית הבכירה במושבה הצעירה.

את תפקידו כמנהל ביצע אהרוני בצורה טובה ביותר, אך ילדי בית הספר הבחינו די מהר בבעיה: אהרוני היה קצת מוזר. הם סיפרו שהוא בוהה בזבובים במשך שעות ארוכות ואוסף חיות וצמחים. בקיצור: אהרוני היה חוקר טבע.

באותה תקופה, תחום חקר הטבע לא היה קיים בעברית, וקשה מאוד לעסוק במדע שהמילים הרלוונטיות לו אינן קיימות בשפה. אהרוני לא התייאש והחליט להמציא את המילים שהיו חסרות לו, כשהתנ"ך משמש לו כמקור השראה. אהרוני ניסה לקשר בין חיות ששמותיהן מופיעים בתנ"ך לבין בעלי החיים שפגש בטבע הארץ-ישראלי.
אחד הסיפורים המעניינים הוא על "כנף הרננים" המופיעה בספר איוב. בספר איוב נאמר כי כנף הרננים דוגרת על ביציה על הקרקע וכי היא אינה חכמה במיוחד; לפיכך הניח אהרוני כי מדובר ביען. בארץ ישראל של אותם ימים לא היו יענים; לכן נסע אהרוני למדינה שבערב הסעודית. בחיפושו אחר יענים במדבר ערב, חשדו המקומיים שהוא מרגל, אסרו אותו והטילו עליו עונש מוות. באחד מטיוליו של אהרוני בחצר הכלא, הופיע פתאום יען במרכז החצר. צחק עליו הסוהר – הסקרנות שלך בחיפוש אחר עופות המדבר הביאה אותך לכך שבקרוב תיתלה וגופך ישמש כמזון לעופות המדבר. לבסוף שמעו ביישוב העברי בארץ על הסתבכותו של אהרוני, ושלחו נציגים לשחררו. כך חזר אהרוני לרחובות עם היען, שכל כך סקרן אותו עד שכמעט הביא למותו.

מתוך: גחלילית – עושים סיפור ממדע 2018