והרי הזוכים…

מערכת גחלילית

ידידים לעת מדע

חמוטל ילין

הלב השבור

אביבית דולב

קול מהעבר: לזכור ביחד

ד"ר יעל עבאדי-רייס

המגפות של הדמיון

רמי שלהבת

האגדה של טסלה

מיכאל גרוסברג

המגפה שלא הייתה

ד"ר קרן לנדסמן

חבל על הזמן

רמי שלהבת, דוד מדר

האמת שבזיוף

אהוד מימון

שיר היסודות

ד"ר אבי סאייג

האם הממותה נכחדה?

איתמר אבנרי

קול מהעבר: משחקי לוח עתיקים

ד"ר יעל עבאדי-רייס

למה לי פטנטים עכשיו?

ענת לונדון-דרורי

מדעי הסריגה למתקדמים

ד"ר נעמה חריט-יערי

מפרי ועד פיריט

שלומית עוזיאל

קול מהעבר: תיאוריית הסבתא

ד"ר יעל עבאדי-רייס

הרקע ל"משפט הקופים"

מאת: רמי שלהבת

גלי כבידה

מעיין בלוויס
מתוך תחרות S-Factor 2017

הזואולוג העברי הראשון

סיפרה: ורד שפירא
כתב: גרא קולטמן

קוואנטום פאנק

להקת קוואנטום פאנק
מתוך תחרות S-Factor 2017

ריקוד הגליקוליזה

צרי בריקנר
מתוך תחרות S-Factor 2019

חלקיקים אלמנטריים

סיפר: פרופ' חיים הררי
כתב: גרא קולטמן

להיות מחוסן, להיות ממוגן

שלישיית הטרובדורים: איילת דקל, נורית קרני וינאי גונצ'רובסקי
מתוך תחרות S-Factor 2019

מזמור למזקקה

פרופ' אהוד שפירא
מתוך תחרות S-Factor 2017

מצב הצבירה הרביעי: פיזיקת הפלזמה לילדי גן

סיפרו: יפה אליעזר ופרופ׳ שלום אליעזר | כתב: גרא קולטמן

טבלת החיים

גיא ויינגרטן
מתוך תחרות S-Factor 2019

שנסון לחלבון

דניאל זיידמן
מתוך תחרות S-Factor 2019

נתרן וכלור

רוני גלפנד ואדם רופאים
מתוך תחרות S-Factor 2019

המראה משקרת

רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל שרים, יותם אברמסון ורועי בנין
מתוך תחרות S-Factor 2019

התהוות הכל

רועי בנין, עמית אינזלברג, רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל
מתוך תחרות S-Factor 2019

אבק כוכבים

לירי דולנסקי
שיר מתוך תחרות S-Factor 2019

מימן

אריאל רודיק
על בסיס "ראפ למימן" מתוך תחרות הכשרונות המדעית S-Factor 2019

על סדר מתוך כאוס

פאנל: פרופ׳ דוד הראל ופרופ׳ תמר אל-אור

מחול מודרני

רקדנית: ענבר קרן

תרגילי החשבון של הדבורים

סינא כבהא, תוכנית אלפא

אקריות: הרבה מעבר לאלרגיה

עומר גיז, תכנית אלפא

במעבדה

דפנה שמשוני

תמונת כותרת
צילום: שאטרסטוק

ביום הראשון לעבודה, לקחתי איתי את התרמיל שקיבלתי מאגודת הסטודנטים. הראו לי את המעבדה והמחסן ואני הנהנתי בראש.

ביום השני השאירו אותי לבד שעתיים ואני הסתובבתי ואכלתי כריך.

אחרי שעתיים הגיע איש וזרק לי את הכריך. הוא אמר: "אסור לאכול סנדוויצ'ים כאן, אידיוט". נשארתי חצי רעב.

ביום השלישי לא הבאתי כריך, אלא רק מלפפונים בשקית. השאירו אותי לבד שעה וכשחזרו שלחו אותי לזרוק את המלפפונים ואמרו לי: "אסור לאכול פה בכלל, אידיוט". שוב הייתי רעב.

ביום הרביעי הלכו איתי למחסן ואמרו לי להביא עשרים וחמש מבחנות. בדקתי וספרתי בדיוק עשרים וחמש מבחנות והבאתי בחזרה למעבדה. צעקו עלי: "אתה סטודנט, אתה?! צריך לעבוד עם כפפות". לא עניתי להם. הכי טוב. לקחתי כפפות, ניפחתי ותליתי לקישוט.

ביום החמישי הצמידו אלי אישה עם משקפיים והיא הלכה איתי לכל מקום והסבירה לאט מה צריך לעשות. לבשנו כפפות, ספרנו ביחד מבחנות וישבנו בחוץ לאכול עוגיות.

ביום השישי ביקשו ממני להישאר יותר מאוחר. נשארתי ושטפתי את הרצפה. המים נכנסו בחריצים שבין המרצפות וזרמו גם אל המחסן. סגרתי את הברז, לקחתי סמרטוט וספגתי אותם. סחטתי את הסמרטוט לכיור. האישה מאתמול חזרה ואמרה שעכשיו צריך לזרוק את כל המבחנות כי המים מהסמרטוט קלקלו הכל.

ביום השביעי באתי. הדלת הקדמית הייתה נעולה. נכנסתי דרך החלון במחסן וישבתי לספור מבחנות. כל עשרים וחמש מבחנות עצרתי והתחלתי מהתחלה. הייתי רעב. פתחתי שקית של אוכל לעכברים ואכלתי קצת. אחר כך לקחתי את השקית והלכתי להאכיל את העכברים. בכל כלוב שמתי שתי ידיים מלאות. העכברים נראו שמחים. אחר כך הם הפסיקו להתרוצץ ורק העיניים שלהם הסתכלו עלי. שכבתי לנוח על הרצפה והתכסתי בשני חלוקים. כשקמתי לא נכנס יותר אור דרך החלונות, אבל היה אור מהמנורות למעלה. הדלקתי גם את המנורות שליד השולחנות וספרתי את העכברים. עשרה כבר עצמו עיניים והייתר המשיכו להסתכל עלי. היה לי קר לשכב על הרצפה, אז עליתי על השולחן.

ביום השמיני נכנס איש ונבהל כשראה אותי על השולחן. הוא הרים את שפורפרת הטלפון ואמר למישהו: "אני לא יכול ככה יותר, הניסוי הזה ממש לא מצליח, תיקח אותו ממני". אחרי שעה באה האישה עם המשקפיים עם עוד אישה והם אמרו לי לקחת את התרמיל והובילו אותי לתוך כלוב אחר.

ביום התשיעי התחילו לקחת לי דם כל יום ולשאול אותי איך אני מרגיש.

אחר כך כבר עבדתי במשהו אחר במעבדה.