חבל על הזמן

רמי שלהבת, דוד מדר

שיר היסודות

ד"ר אבי סאייג

האם הממותה נכחדה?

איתמר אבנרי

למה לי פטנטים עכשיו?

ענת לונדון-דרורי

מדעי הסריגה למתקדמים

ד"ר נעמה חריט-יערי

מפרי ועד פיריט

שלומית עוזיאל

קול מהעבר: תיאוריית הסבתא

ד"ר יעל עבאדי-רייס

הרקע ל"משפט הקופים"

מאת: רמי שלהבת

גלי כבידה

מעיין בלוויס
מתוך תחרות S-Factor 2017

הזואולוג העברי הראשון

סיפרה: ורד שפירא
כתב: גרא קולטמן

קוואנטום פאנק

להקת קוואנטום פאנק
מתוך תחרות S-Factor 2017

ריקוד הגליקוליזה

צרי בריקנר
מתוך תחרות S-Factor 2019

חלקיקים אלמנטריים

סיפר: פרופ' חיים הררי
כתב: גרא קולטמן

להיות מחוסן, להיות ממוגן

שלישיית הטרובדורים: איילת דקל, נורית קרני וינאי גונצ'רובסקי
מתוך תחרות S-Factor 2019

מזמור למזקקה

פרופ' אהוד שפירא
מתוך תחרות S-Factor 2017

מצב הצבירה הרביעי: פיזיקת הפלזמה לילדי גן

סיפרו: יפה אליעזר ופרופ׳ שלום אליעזר | כתב: גרא קולטמן

טבלת החיים

גיא ויינגרטן
מתוך תחרות S-Factor 2019

שנסון לחלבון

דניאל זיידמן
מתוך תחרות S-Factor 2019

נתרן וכלור

רוני גלפנד ואדם רופאים
מתוך תחרות S-Factor 2019

המראה משקרת

רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל שרים, יותם אברמסון ורועי בנין
מתוך תחרות S-Factor 2019

התהוות הכל

רועי בנין, עמית אינזלברג, רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל
מתוך תחרות S-Factor 2019

אבק כוכבים

לירי דולנסקי
שיר מתוך תחרות S-Factor 2019

מימן

אריאל רודיק
על בסיס "ראפ למימן" מתוך תחרות הכשרונות המדעית S-Factor 2019

על סדר מתוך כאוס

פאנל: פרופ׳ דוד הראל ופרופ׳ תמר אל-אור

מחול מודרני

רקדנית: ענבר קרן

תרגילי החשבון של הדבורים

סינא כבהא, תוכנית אלפא

אקריות: הרבה מעבר לאלרגיה

עומר גיז, תכנית אלפא

מפרי ועד פיריט

שלומית עוזיאל

לפעמים מונחים מדעיים הם גם מילים יומיומיות. וכן, זה עלול לבלבל

קניתי לי באנגליה טבעת כסף יפהפייה, משובצת באבנים קטנות שחורות-זהובות. הפתק שצורף לטבעת הסביר שהאבן היא "מַרְכָּזִיט" (Marcasite). זאת האמת… בעיני תכשיטנים. אבל גיאולוגים יספרו לכם משהו אחר לגמרי. למה?

גיאולוגים יסבירו לכם שבאמת יש מינרל שנקרא מרכזיט, אבל לא מדובר באותה אבן שמשובצת בטבעת שלי אלא במינרל אחר, שאינו משמש כאבן חן משום שהוא נשבר בקלות ואף מגיב עם לחות ומשחרר חומצה גופרתית. הגיאולוגים מכירים כמובן גם את האבן שבטבעת, אבל הם לא קוראים לה מרכזיט אלא פִּירִיט. כלומר, ה"מרכזיט" שבטבעת אינה ה"מרכזיט" שבמעבדת הגיאולוג. כך יוצא שאותה אבן עצמה היא "פיריט" בחוג לגיאולוגיה ו"מרכזיט" אם עושים ממנה תכשיט. איך זה קרה?

חומרים בעלי הרכב כימי זהה אך מבנה שונה יכולים להיות שונים מאוד בתכונותיהם – הדוגמה המפורסמת ביותר היא כנראה יהלום וגרפיט. שניהם מורכבים מיסוד אחד בלבד – פחמן, אך המבנה השונה של כל אחד מהם מעניק להם תכונות שונות מאוד מבחינת צבע, שקיפות, דרגת קושי ומחיר.

גם הפיריט והמרכזיט זהים בהרכבם הכימי: שניהם בנויים מברזל סולפיד, FeS2. אך לפיריט יש מבנה קובי (דמוי קובייה), צבע זהוב וברק מתכתי, ששימחו לחינם כורים רבים שחשבו שמצאו זהב. לפיכך הפיריט מכונה גם "זהב שוטים". ואילו המרכזיט הוא גביש אורתורומבי, שהמבנה שלו יציב פחות, ולכן הוא מתפורר בקלות. גם צבעו בהיר יותר.

גביש פיריט
גביש פיריט. "זהב שוטים" | צילום: שאטרסטוק

אז מדוע תכשיטנים קוראים לפיריט דווקא "מרכזיט"? כי בניגוד ליהלום ולגרפיט, שאיש לא יתבלבל ביניהם, הפיריט והמרכזיט דומים למדי זה לזה. עד המאה ה-19, חוקרים, סוחרים וצורפים התקשו להבחין ביניהם, והשמות "פיריט" ו"מרכזיט" שימשו בערבוביה מסוימת ואף כמילים נרדפות. השם "מרכזיט", שמקורו בערבית, נחשב אקזוטי ואטרקטיבי יותר, ולפיכך היה מקובל בתעשיית התכשיטים. הוא נשאר כך גם כשהמדענים למדו להבחין היטב בין הגביש הקובי לגביש האורתורומבי וקבעו את השם "מרכזיט" דווקא לשני מביניהם.

פרי או ירק?

הפיריט והמרכזיט הם דוגמה נוצצת במיוחד, אך יש עוד דוגמאות רבות למילה שמשמשת בו-זמנית כמונח מדעי וכמילה בשימוש כללי, וההבדלים ביניהם גורמים לעיתים לבלבול מסוים. דוגמה ידועה במיוחד היא המילה "פרי".

נניח שביקשו מכם להביא סלט פירות, ואתם הגעתם לארוחה כשבידיכם סלט מפואר של עגבניות, מלפפונים ופלפלים. כנראה הפתעתם מאוד את המארחים שלכם, אבל במובן מסוים עשיתם בדיוק מה שביקשו מכם. "פרי", במובנו הבוטני, הוא מבנה המכיל זרעים שנוצר מאיבר הרבייה הנקבי של הפרח. לכן תפוח ואפרסק הם פירות, אך כך גם מלפפון, עגבנייה ופלפל. תות, לעומת זאת, איננו פרי – הפירות הם הנקודות החומות הקטנות שעל פניו.

גם "פרי", אם כן, היא מילה שיש לה משמעות מסוימת בשפת היומיום ומשמעות שונה כמונח מדעי. המצב הזה גורם ללא מעט בלבול, בין השאר משום שמוחנו נוטה לחפש במציאוּת דגמים סימטריים. רבים יודעים ש"פרי" הוא גם מונח בוטני, ולכן מניחים שאותו דבר נכון גם ל"ירק". אך בעוד של"פרי" יש שני כובעים – כמונח מדעי (המציין גם מלפפון, עגבנייה ופלפל) וכמושג קולינרי – ירק הוא מונח קולינרי בלבד.

בלט חסה ועגבניות שרי
פרי או ירק? | צילום: שאטרסטוק

דוגמה אחרת מאותו סוג היא "טראומה": אם יבקשו מאיתנו להגדיר מהי טראומה, רובנו נגיד כנראה שמדובר בחוויה נפשית קשה. אך מבחינה רפואית "טראומה" היא פגיעה מסיבה חיצונית בגוף או בנפש – ו"יחידות טראומה" בבתי חולים מטפלות בנפגעי תאונות דרכים ונפילה מגובה, ולא בנפגעי פיטורין וגירושין. בהשפעת הז'רגון הפסיכולוגי, אנו אומרים  "טראומה" כשכוונתנו לתוצאותיה של חוויה רגשית קשה, כלומר כקיצור של הצירוף "טראומה נפשית". ואילו "טראומה" במובן של פגיעה פיזית משמשת רק בתחום הרפואה.

האם לוטרה היא דג?

האם התופעה הזאת ייחודית למדע? ברור שלא. ז'רגון ייחודי מאפיין מאוד קבוצות העוסקות בתחומים ספציפיים – מבוטנאים ותכשיטנים ועד מגדלי כלבים ושחקני שחמט. באחת הדוגמאות המצחיקות שנתקלתי בהן, המדענים דווקא משתמשים במילה בדומה ליתר האנושות – אך בצד השני נמצאים עורכי דין ושאר משפטנים. בפקודת הדיג, 1937 אנו מוצאים את ההגדרה הזאת, הנפלאה הן מבחינה זואולוגית והן מבחינה לוגית: "'דג' – פירושו כל חיית מים, בין שהיא דג ובין שאינה דג".