חבל על הזמן

רמי שלהבת, דוד מדר

שיר היסודות

ד"ר אבי סאייג

האם הממותה נכחדה?

איתמר אבנרי

למה לי פטנטים עכשיו?

ענת לונדון-דרורי

מדעי הסריגה למתקדמים

ד"ר נעמה חריט-יערי

מפרי ועד פיריט

שלומית עוזיאל

קול מהעבר: תיאוריית הסבתא

ד"ר יעל עבאדי-רייס

הרקע ל"משפט הקופים"

מאת: רמי שלהבת

גלי כבידה

מעיין בלוויס
מתוך תחרות S-Factor 2017

הזואולוג העברי הראשון

סיפרה: ורד שפירא
כתב: גרא קולטמן

קוואנטום פאנק

להקת קוואנטום פאנק
מתוך תחרות S-Factor 2017

ריקוד הגליקוליזה

צרי בריקנר
מתוך תחרות S-Factor 2019

חלקיקים אלמנטריים

סיפר: פרופ' חיים הררי
כתב: גרא קולטמן

להיות מחוסן, להיות ממוגן

שלישיית הטרובדורים: איילת דקל, נורית קרני וינאי גונצ'רובסקי
מתוך תחרות S-Factor 2019

מזמור למזקקה

פרופ' אהוד שפירא
מתוך תחרות S-Factor 2017

מצב הצבירה הרביעי: פיזיקת הפלזמה לילדי גן

סיפרו: יפה אליעזר ופרופ׳ שלום אליעזר | כתב: גרא קולטמן

טבלת החיים

גיא ויינגרטן
מתוך תחרות S-Factor 2019

שנסון לחלבון

דניאל זיידמן
מתוך תחרות S-Factor 2019

נתרן וכלור

רוני גלפנד ואדם רופאים
מתוך תחרות S-Factor 2019

המראה משקרת

רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל שרים, יותם אברמסון ורועי בנין
מתוך תחרות S-Factor 2019

התהוות הכל

רועי בנין, עמית אינזלברג, רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל
מתוך תחרות S-Factor 2019

אבק כוכבים

לירי דולנסקי
שיר מתוך תחרות S-Factor 2019

מימן

אריאל רודיק
על בסיס "ראפ למימן" מתוך תחרות הכשרונות המדעית S-Factor 2019

על סדר מתוך כאוס

פאנל: פרופ׳ דוד הראל ופרופ׳ תמר אל-אור

מחול מודרני

רקדנית: ענבר קרן

תרגילי החשבון של הדבורים

סינא כבהא, תוכנית אלפא

אקריות: הרבה מעבר לאלרגיה

עומר גיז, תכנית אלפא

למה לי פטנטים עכשיו?

ענת לונדון-דרורי

עולם המדע, המחקר והפיתוח לא היה מגיע להשגיו הרבים אלמלא ההכרה בזכותו של ממציא על קניינו הרוחני

"ממציא הטלפון" – כל מי שפתר בחייו תשחץ יודע את התשובה בשתי אותיות: "בל", אלכסנדר גרהם בל. האומנם? למעשה זהותו של ממציא הטלפון הייתה מושא למחלוקות, מאבקי אגו וסכסוכים משפטיים במשך שנים רבות. במקביל לבל היו גם ממציאים נוספים שטענו לכתר. אנטוניו מאוצ'י (Maucci), איטלקי שהיגר לארצות הברית, יצר אבטיפוס של טלפון עוד כשבל עצמו התרוצץ בחיתוליו, אך מאוצ'י היה אדם קשה יום ולא עלה בידו לרשום פטנט על המצאתו.

ממציא נוסף שמזלו לא שפר עליו היה מהנדס החשמל אלישע גריי (Grey). פרקליטו של גריי הגיע למשרד הפטנטים כשעתיים אחרי שעורך הדין של בל הגיש את הבקשה לפטנט. כך קרה שבל זכה בתהילה ובכסף הגדול, בשעה שעל מאוצ'י וגריי קרוב לוודאי שלא שמעתם מעולם. והכול בגלל פטנט אחד. אין גם ספק שהמרוץ אחר רישום פטנטים והזכות על פיתוחים חדשים מוביל ממציאים לחדש, לפתח ולצאת מהקופסה.

מהו פטנט?

פטנט הוא זכות משפטית שמוענקת לממציא מטעם המדינה שבה הפטנט נרשם. הזכות הזאת מאפשרת לבעל הפטנט למנוע מאחרים את מימוש ההמצאה באותה מדינה לתקופה מוגבלת, שעומדת בדרך כלל על עשרים שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט.

מדובר למעשה בסוג של הסכם בין המדינה לממציא: המדינה מעניקה לממציא מונופול מוגבל על ההמצאה והוא בתמורה חושף את כל פרטי ההמצאה שלו לעולם, כך שבתום תקופת המונופול יוכל כל אדם לממש אותה בחינם ובאין מפריע. באמצעות ההסכם הזה המדינה מעודדת ממציאים לפתח טכנולוגיות חדשות ולחשוף אותן לטובת הציבור.

בלשון הדיבור בישראל, וכן בכתבה זו, נהוג לדבר על "המצאות", אך למעשה לשון החוק בישראל מבחינה בין "המצאה", שהיא פעולת הממציא, לבין המושג "אמצעה" המתייחס לתוצר עצמו.

מהרנסנס למהפכה התעשייתית

התמריץ של הפטנט הפך כוח מניע לפיתוחים והמצאות עוד בתקופת הרנסנס האיטלקי, שבה נרשם להערכת היסטוריונים רבים הפטנט הראשון. האיש שפתח את הדרך לשינוי הדרמטי הזה ביחס להמצאות היה כנראה פיליפו ברונלסקי (Brunelleschi), ארכיטקט מפירנצה שרשם בשנת 1421 פטנט על מערכת להובלת סחורות. ההמצאה המתוארת בפטנט כללה כלי שיִט לשינוע לוחות שיש ממחצבות קרארה בטוסקנה על נהר הארנו. למרבה הצער ולמורת רוחו של ברונלסקי, כלי השיט שלו שקע על כל מטענו בהפלגת הבכורה.

הפטנט של ברונלסקי
הפטנט הראשון | צילום: מתוך ויקיפדיה, נחלת הכלל

האמצעי החוקי החדש התפשט עד מהרה למדינות נוספות באירופה. ב-1449 כבר העניק המלך הנרי השישי את הפטנט האנגלי הראשון לזגג פלמי עבור טכניקה לייצור זכוכית צבעונית, שלא הייתה ידועה בזמנו באנגליה. בתחילה, ההחלטה על הענקת הגנה לממציאים הייתה נתונה בידי שליטים מקומיים, באירופה המפוצלת לשלל נסיכויות ודוכסויות קטנות. ריכוז הכוח בידי השליטים הללו גרר עימו שחיתויות ועורר מורת רוח ציבורית. בהדרגה נחקקו חוקים מקומיים שהסדירו את זכויותיהם של בעלי הקניין הרוחני.

ב-1474, לדוגמה, חוקק הסנאט של ונציה את חוק הפטנטים הראשון שהעניק לממציא 20 שנות מונופולין על המצאתו. כעבור 150 שנה, ב-1624, חוקק הפרלמנט הבריטי את חוק המונופולין, שחיזק את מעמד הפטנטים והתייחס לעניין חדשנות ההמצאה כתנאי לקבלת פטנט. ב-1790 נחקק חוק הפטנטים בארצות הברית (שעודכן שוב בשנת 1952), והציג דרישה נוספת: התקדמות המצאתית. כעת לא היה די בכך שהמצאה תהיה חדשה, אלא עליה לכלול גם התקדמות שלא תיראה מובנת מאליה בעיני בעל מקצוע ממוצע בתחום לאור הידע הקיים.

המהפכה התעשייתית שהחלה באנגליה והתפשטה משם לאירופה המערבית ולמדינות נוספות בעולם, הניבה פרץ של המצאות ופיתוחים ברחבי היבשת. בשנת 1851 נערכה בלונדון תערוכה בינלאומית שבה הוצגו חידושים והישגים טכנולוגיים מרחבי העולם. הממציאים שפקדו את ביתני התערוכה הגיעו מארצות שונות, ובהן חוקי הגנה שונים על המצאות. בתערוכה עלה הצורך בעיגון בינלאומי של חוקי ההגנה על הקניין הרוחני. הצורך הזה היה הבסיס לחתימת אמנת פריז ואמנות בינלאומיות נוספות שמסדירות את נושא הגשת הפטנטים באופן שוויוני במדינות החתומות עליהן.

בצורתם הנוכחית פטנטים הם נכסים בעלי ערך כלכלי עצום. בעלי הפטנט יכולים לסחור בו, למכור אותו או להעניק רישיון שימוש בו בתמורה לתשלום כספי או תמלוגים ממכירות עתידיות. בנוסף, שווי השוק של חברה מושפע במידה רבה מנכסי הקניין הרוחני שלה ובעיקר מתיק הפטנטים שלה.

חדשנות, מחקר ופיתוח

מחקרים כלכליים מאשרים כי פטנטים מספקים תמריץ לחדשנות. מחקר שנערך בכשישים מדינות בשנים 1990-1960 מצא קשר חיובי בין חוזק זכויות הקניין הרוחני לבין ההשקעה במחקר ופיתוח. שווי הפטנטים משמש תמריץ חשוב למחקר ופיתוח, בעיקר בתעשיית התרופות ובתחומי הביוטכנולוגיה והמכשור רפואי.

מחקר שפורסם בשנת 2017 מצא כי בחברות הזנק המחזיקות בפטנטים רשומים, הגידול במספר המועסקים בחברה היה גבוה ב-55 אחוז בממוצע לעומת חברות שלא רשמו פטנטים, והגידול במכירות שלהן היה גבוה ב-80 בממוצע מהמתחרות נטולות הפטנטים. כמו כן, פיתוחי ההמשך של אותן חברות בעלות פטנטים היו איכותיים יותר והיה להן קל יותר לגייס מימון למחקר ופיתוח כשברקע היו פטנטים רשומים.

בל והטלפון
אלכסנדר גרהם בל. המנצח הגדול | איור: Science Photo Library

השאיפה להשגת בלעדיות על המצאה, ולו רק לתקופה מוגבלת, מדרבנת חברות לזהות אצל הצרכנים צרכים שלא נענו ולפתח מוצרים או שירותים שיספקו אותם. השאיפה הזאת ממומשת על ידי השקעת כסף במחקר ופיתוח, יצירת שיתופי פעולה והעברת מידע בין האקדמיה לתעשייה.

עם זאת, לא הכול ורוד בממלכת הקניין הרוחני. המתנגדים למערכת ההגנה הפטנטית  סבורים שהיא דווקא מעכבת חדשנות ובעיקר בולמת פיתוחי המשך ושיפורים של המצאות קיימות. חברות גדולות מבססות ומחזקות את המונופולין שלהן בשוק באמצעות רישום או רכישה של פטנטים. כך הן מונעות לא פעם מממציאים בודדים, מחברות קטנות ואפילו מחוקרים באקדמיה לחקור ולפתח המצאות בתחומן, מחשש שיעמדו מול תביעה על הפרת זכויות בקניין רוחני.

כך למשל קרה לחוקרת אַרוּפָּה גנגולי (Ganguly) מאוניברסיטת פנסילבניה שקיבלה ב-1999 מכתב איום לפני תביעה על הפרת פטנט אם לא תפסיק מיד את מחקרה. החוקרת עבדה אז על סריקות לאיתור מוטציות בגֵנים BRCA1 ו-BRCA2 הקשורים להתפתחות סרטן השד וסרטן השחלות אצל נשים. חברת האבחון המולקולרי Myriad Genetics רכשה פטנטים המתארים את הגֵנים הללו, מוטציות שלהם ודרכים לאיתורם. בלית ברירה נאלצה החוקרת לנטוש את מחקרה. רק עשור לאחר מכן, בשנת 2010, קבע בית המשפט העליון בארצות הברית שהפטנט של החברה אינו תקף מאחר שרצפי DNA הם תוצר של הטבע ולא תוצאה של הנדסה אנושית.

בנוסף, יש הטוענים כי מערכת ההגנה הפטנטית מונעת תחרות ומובילה לעלייה במחירי התרופות והטיפולים הרפואיים, שהיו בוודאי זולים יותר אילו כמה חברות יכלו לפתח אותם במקביל. עם זאת, תומכי השיטה טוענים כי בשל עלות הפיתוח הגבוהה, רבות מאותן תרופות לא היו מגיעות לשוק מלכתחילה אלמלא מערכת ההגנה על הקניין הרוחני המאפשרת את החזר ההשקעה בפיתוח.

האמת, כמו תמיד, מורכבת. מערכת הפטנטים היא כיום חלק בלתי נפרד מהמערכת הקיימת ובלעדיה לא היה מתאפשר מחקר ופיתוח יישומי כפי שאנו מכירים אותו היום. עם זאת, המערכת אינה חפה מפגמים. האתגר העומד בפנינו, לפיכך, הוא לשפר את המערכת ולמצוא את האיזונים הנכונים בין ההגנה על הממציא ותגמולו באופן שיעודד מחקר ופיתוח ויוביל להמצאות נוספות, לבין שימור חופש המחקר והפיתוח והזכות לשימוש בהמצאות לטובת הציבור כולו.