והרי הזוכים…

מערכת גחלילית

ידידים לעת מדע

חמוטל ילין

הלב השבור

אביבית דולב

קול מהעבר: לזכור ביחד

ד"ר יעל עבאדי-רייס

המגפות של הדמיון

רמי שלהבת

האגדה של טסלה

מיכאל גרוסברג

המגפה שלא הייתה

ד"ר קרן לנדסמן

חבל על הזמן

רמי שלהבת, דוד מדר

האמת שבזיוף

אהוד מימון

שיר היסודות

ד"ר אבי סאייג

האם הממותה נכחדה?

איתמר אבנרי

קול מהעבר: משחקי לוח עתיקים

ד"ר יעל עבאדי-רייס

למה לי פטנטים עכשיו?

ענת לונדון-דרורי

מדעי הסריגה למתקדמים

ד"ר נעמה חריט-יערי

מפרי ועד פיריט

שלומית עוזיאל

קול מהעבר: תיאוריית הסבתא

ד"ר יעל עבאדי-רייס

הרקע ל"משפט הקופים"

מאת: רמי שלהבת

גלי כבידה

מעיין בלוויס
מתוך תחרות S-Factor 2017

הזואולוג העברי הראשון

סיפרה: ורד שפירא
כתב: גרא קולטמן

קוואנטום פאנק

להקת קוואנטום פאנק
מתוך תחרות S-Factor 2017

ריקוד הגליקוליזה

צרי בריקנר
מתוך תחרות S-Factor 2019

חלקיקים אלמנטריים

סיפר: פרופ' חיים הררי
כתב: גרא קולטמן

להיות מחוסן, להיות ממוגן

שלישיית הטרובדורים: איילת דקל, נורית קרני וינאי גונצ'רובסקי
מתוך תחרות S-Factor 2019

מזמור למזקקה

פרופ' אהוד שפירא
מתוך תחרות S-Factor 2017

מצב הצבירה הרביעי: פיזיקת הפלזמה לילדי גן

סיפרו: יפה אליעזר ופרופ׳ שלום אליעזר | כתב: גרא קולטמן

טבלת החיים

גיא ויינגרטן
מתוך תחרות S-Factor 2019

שנסון לחלבון

דניאל זיידמן
מתוך תחרות S-Factor 2019

נתרן וכלור

רוני גלפנד ואדם רופאים
מתוך תחרות S-Factor 2019

המראה משקרת

רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל שרים, יותם אברמסון ורועי בנין
מתוך תחרות S-Factor 2019

התהוות הכל

רועי בנין, עמית אינזלברג, רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל
מתוך תחרות S-Factor 2019

אבק כוכבים

לירי דולנסקי
שיר מתוך תחרות S-Factor 2019

מימן

אריאל רודיק
על בסיס "ראפ למימן" מתוך תחרות הכשרונות המדעית S-Factor 2019

על סדר מתוך כאוס

פאנל: פרופ׳ דוד הראל ופרופ׳ תמר אל-אור

מחול מודרני

רקדנית: ענבר קרן

תרגילי החשבון של הדבורים

סינא כבהא, תוכנית אלפא

אקריות: הרבה מעבר לאלרגיה

עומר גיז, תכנית אלפא

לא טוב היות המוח לבדו

אביבית דולב

הקשר האימהי, הקודים החברתיים והצורך בקשרים משמעותיים. מבוא למדעי הבדידות

כבר בתחילת ספר בראשית ציין הסופר המקראי אמת עמוקה לגבי מהותנו כיצורים חברתיים: "לא טוב היות האדם לבדו", פסק אלוהים, וברא לאדם הראשון "עזר כנגדו" – בת זוג שאיתה יוכל לחלוק את חייו (בראשית ב', י"ח). אותה תובנה אנחנו יכולים לקבל גם אם נתבונן ברגע הלידה של תינוק. נגלה שבמצב רגיל, הילד מצטרף עם צאתו מהרחם לקבוצה קיימת. לפעמים אלה הוריו בלבד, כשהוא הבכור, ולפעמים יש גם אחים ואחיות. הוא אינו מסוגל לשרוד לבדו וזקוק באופן קיומי לקשר עם אחרים, ובפרט עם אימו.

לקשר בין התינוק והאם יש כמובן הבט חומרי – האימהות מיניקות את ילדיהן ומאכילות אותם. אולם לא פחות מכך הן שרות להם, משמיעות להם קולות ומחזיקות אותם בידיהן. ואכן פילוסופים ומדענים תהו עם השנים אם הקשר הרגשי של התינוק לאימו נוצר עקב התלות שלו בה כמי שדואגת לצרכיו, או שגם החיבה שהאמא מרעיפה עליו ממלאת כאן תפקיד? כלומר מה בולט יותר אצל התינוקות: הצורך החומרי או הצורך בהפגת ה"לבד"?

האמהות המלאכותיות בניסוי
האימהות המלאכותיות. הקופיף מעדיף חום על אוכל | צילום: מתוך הניסוי

השאלה הזאת העניקה השראה לסדרת ניסויים שעשה הפסיכולוג האמריקאי הארי הארלו (Harlow) על גורי קופים בשנות ה-60. במסגרת הניסוי המרכזי יצר הארלו שתי "אימהות" מלאכותיות עבור הגורים. אחת מהן הייתה בובה מתכתית שהכילה בקבוק חלב, ואילו השנייה נעשתה מספוג רך מרופד במגבת, אך ללא מקור מזון. הקופים הצעירים, שגדלו ללא אימם האמיתית, בילו זמן רב עם בובת האם הרכה והמרופדת ורצו אליה כשחשו מצוקה, ואילו אל האם המתכתית הם ניגשו רק כשהיו רעבים. מכאן הסיק הארלו שהחום הרגשי הוא מרכיב מרכזי וחשוב לא פחות מהתמיכה הגופנית, אצל יצורים חברתיים.

"קריאת מחשבות" חברתית

האם הצורך בהפגת הלבד נשאר מרכזי גם כשאנחנו גדלים? אחד מאלה שעסקו רבות בנושא הבדידות היה ג'ון קסיפו, שעמד בראש המרכז לחקר תהליכים הכרתיים וחברתיים במוח באוניברסיטת שיקגו. מחקריו העלו שמוחו של אדם בודד פגיע יותר ממוחם של אנשים פעילים חברתית, והוא עלול לסבול יותר מבעיות של לחץ דם גבוה, מחלת אלצהיימר, בעיות התפקוד החשיבתי ועוד. יתר על כן, השוואת מחקרים העוסקים באנשים מבוגרים מגלה שהסיכון למוות בעקבות בדידות גדול כפליים מהסיכון הכרוך בהשמנת יתר.

ביצירת קשרים עם אנשים אחרים אנחנו נשענים על קריאה עדינה של רמזים חברתיים, שמתוארת לעיתים כמעט כ"קריאת מחשבות". המערכת הזאת של קריאת אותות הדדית מתחילה לפעול כבר בקשר בין האם לתינוק. כבר בשנת 1958 תיאר פסיכיאטר הילדים ג'ון בולבי שתינוק עלול לפרוץ בבכי כשהוא חוזה באימו מכווצת את גבותיה בתגובה להודעה מרגיזה שקיבלה בעבודתה. הוא לא מבין מה התרחש, אך מגיב לשינוי בהבעת פניה המעיד על שינוי במצבה הרגשי.

בדידות גם אינה קשורה בהכרח ללהיות לבד. חוקרים מאוניברסיטת סן פרנסיסקו מצאו במחקר על בדידות בתקופת הזקנה כי אף על פי ש-43 אחוז מהמשתתפים דיווחו שהם מרגישים בודדים, רק 18 אחוז מהם חיו לבד. כלומר היו להם קשרים חברתיים, אך הם לא היו משמעותיים מספיק עבורם.

גבר מבוגר ונכדתו
חשיבות רבה לקשרים משמעותיים בזיקנה | צילום: שאטרסטוק

לאור זה אפשר להבין עד כמה מבלבל עולם הרשתות החברתיות של ימינו. לרבים מאיתנו יש שפע רב של "חברים" בפייסבוק, טוויטר ורשתות אחרות, אך המספר הגבוה לא משקף בהכרח את תוכנם ומשמעותם של הקשרים הללו עבורנו. כך שחברויות פייסבוק אינן באמת מידע שימושי להערכת מידת בדידותו של אדם. לכן ההתמודדות עם הבדידות שייכת למישור הרבה יותר סובייקטיבי.

המשורר האנגלי ג'ון דאן כתב: "שום אדם איננו אי, כולו משל עצמו; כל אדם הוא פיסה מן היבשת" (תרגום: רמי דיצני). אנחנו נקלעים לפעמים למצבי לבד, אך "מתוכנתים" לביחד. קסיפו ראה בהפגת הבדידות צורך קיומי כמו הרעב. כשמתעורר בכם רעב כזה, לא רצוי להסתפק ב"קלוריות ריקות" של קשרי אינסטנט תוצרת פייסבוק ורשתות של תקשורת חברתית מהירה אחרת. מוטב במקום זה להתאמץ ולהכין ארוחה חברתית טובה ומשביעה. ההשקעה באחר ויצירת קשר שיש בו עניין והדדיות, טובה ואפילו הכרחית למוח שלנו.

הכותבת היא דוקטורנטית בתוכנית STS – מדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, ופסיכולוגית חינוכית מומחית