העתיד של המוות

נופר לופו

המשכילים של התנ"ך

ד"ר יונת אשחר

ציור בכל צבעי הקשת

אורי טייכמן

האור בקצה המערה

ניצן המרמן

קול מהעבר: מי יבנה בית… מבוץ?

ד"ר יעל עבאדי-רייס

והרי הזוכים…

מערכת גחלילית

ידידים לעת מדע

חמוטל ילין

הלב השבור

אביבית דולב

קול מהעבר: לזכור ביחד

ד"ר יעל עבאדי-רייס

המגפות של הדמיון

רמי שלהבת

האגדה של טסלה

מיכאל גרוסברג

המגפה שלא הייתה

ד"ר קרן לנדסמן

חבל על הזמן

רמי שלהבת, דוד מדר

האמת שבזיוף

אהוד מימון

שיר היסודות

ד"ר אבי סאייג

האם הממותה נכחדה?

איתמר אבנרי

קול מהעבר: משחקי לוח עתיקים

ד"ר יעל עבאדי-רייס

למה לי פטנטים עכשיו?

ענת לונדון-דרורי

מדעי הסריגה למתקדמים

ד"ר נעמה חריט-יערי

מפרי ועד פיריט

שלומית עוזיאל

קול מהעבר: תיאוריית הסבתא

ד"ר יעל עבאדי-רייס

הרקע ל"משפט הקופים"

מאת: רמי שלהבת

גלי כבידה

מעיין בלוויס
מתוך תחרות S-Factor 2017

הזואולוג העברי הראשון

סיפרה: ורד שפירא
כתב: גרא קולטמן

קוואנטום פאנק

להקת קוואנטום פאנק
מתוך תחרות S-Factor 2017

ריקוד הגליקוליזה

צרי בריקנר
מתוך תחרות S-Factor 2019

חלקיקים אלמנטריים

סיפר: פרופ' חיים הררי
כתב: גרא קולטמן

להיות מחוסן, להיות ממוגן

שלישיית הטרובדורים: איילת דקל, נורית קרני וינאי גונצ'רובסקי
מתוך תחרות S-Factor 2019

מזמור למזקקה

פרופ' אהוד שפירא
מתוך תחרות S-Factor 2017

מצב הצבירה הרביעי: פיזיקת הפלזמה לילדי גן

סיפרו: יפה אליעזר ופרופ׳ שלום אליעזר | כתב: גרא קולטמן

טבלת החיים

גיא ויינגרטן
מתוך תחרות S-Factor 2019

שנסון לחלבון

דניאל זיידמן
מתוך תחרות S-Factor 2019

נתרן וכלור

רוני גלפנד ואדם רופאים
מתוך תחרות S-Factor 2019

המראה משקרת

רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל שרים, יותם אברמסון ורועי בנין
מתוך תחרות S-Factor 2019

התהוות הכל

רועי בנין, עמית אינזלברג, רום יטיב, שקד לוטן, נמרוד שובל
מתוך תחרות S-Factor 2019

אבק כוכבים

לירי דולנסקי
שיר מתוך תחרות S-Factor 2019

מימן

אריאל רודיק
על בסיס "ראפ למימן" מתוך תחרות הכשרונות המדעית S-Factor 2019

על סדר מתוך כאוס

פאנל: פרופ׳ דוד הראל ופרופ׳ תמר אל-אור

מחול מודרני

רקדנית: ענבר קרן

תרגילי החשבון של הדבורים

סינא כבהא, תוכנית אלפא

אקריות: הרבה מעבר לאלרגיה

עומר גיז, תכנית אלפא

תרגילי החשבון של הדבורים

סינא כבהא, תוכנית אלפא

מחקר מגלה: דבורים מסוגלות לספור באמצעות מספר קטן מאוד של תאי עצב, בזכות שיטה שונה מאוד מזאת שלנו, בני האדם

כמה תאי עצב צריך כדי לספור? חוקרים מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון, שדימו במחשב מוחות של דבורים, הצליחו לפתור משימות ספירה פשוטות באמצעות ארבעה תאים בלבד. ייתכן שהעתקת שיטת המנייה של הדבורים תסייע לפתח בינות מלאכותיות יעילות יותר.

אחד, שתיים, שלוש, ארבע, חמש… במבט ראשון ספירה נראית משימה ממש קלה. הרי ילד בן שלוש יכול לבצע אותה! אבל מה עושים יצורים קטנים ופשוטים יותר מאיתנו? לאחרונה הראו מחקרים שדבורים מסוגלות לספור עד ארבעה או חמישה פריטים, לבחור במספר הקטן ביותר או הגדול ביותר מבין שני ערכים ואפילו להתחשב באפס כשמאמנים אותן לבחור בערך הקטן ביותר. יתר על כך, המחקרים הראו שאפשר ללמד אותן לחפש מזון תוך מעקב אחרי מספר נתון של ציוני דרך.

כדי להבין איך הדבורים סופרות תכננו החוקרים הבריטים מודל של מוח פשוט במחשב, המורכב מארבעה תאי עצב בלבד – הרבה פחות ממספר התאים במוחן של דבורים אמיתיות, שעומד על כמיליון תאי עצב. המוח המדומה בניסוי היה מסוגל לספור בקלות מספר קטן של פריטים, על ידי כך שבדק פריט אחד מקרוב ולאחר מכן בדק פריט נוסף וכן הלאה, בדיוק כמו שדבורים סופרות. בני האדם, לעומתן, מסתכלים על כל הפריטים יחד וסופרים אותם באותו מבט, בלי להפריד ביניהם.

המוח המדומה ביצע את משימת הספירה אחרי שסופק לו אותו קלט חזותי זה לזה שהדבורה מקבלת בפועל בעת ביצוע המשימה. החוקרים סבורים שההתנהגות הנבונה של הדבורים מקלה על ביצוע המשימה המורכבת של הספירה, ומאפשרת לדבורים להציג יכולות שכליות מרשימות עם כוח מוחי מזערי.

דבורה בוחרת בין שתי צורות שמכילות מספר שונה של עיגולים צהובים.
דבורה בוחרת בין שתי צורות שמכילות מספר שונה של עיגולים צהובים.

החוקרים משערים שהדבורים אינן מבינות באמת מושגים מספריים, אלא קולטות את הכמויות באמצעות תנועות טיסה ספציפיות שנועדו לבדיקת הפריטים מקרוב ויוצרות מהם קלט חזותי שמפשט עבורן את המשימה ודורש כוח מוחי מזערי. התנועות האלה הן גם שפת התקשורת של הדבורים, שמעבירות את הוראות ההגעה לפרחים באמצעות ריקוד. נמצא למשל שדבורה שאיתרה צוף אטרקטיבי במיוחד תרקוד יותר סיבובי ריקוד מדבורה פחות נלהבת.

תוצאות המחקר הראו שאף על פי שספירה נחשבת בדרך כלל לפעילות שדורשת  אינטליגנציה גבוהה ומוח גדול, היא יכולה להיעשות בקלות גם עם מספר קטן של תאי עצב במוח המחוברים יחד בצורה הנכונה. כלומר ארגון תאי העצב במוח חשוב יותר מגודלו.

בנוסף, למחקר יכולות להיות השלכות על פיתוח בינה מלאכותית, שכן רובוטים אוטונומיים יעילים יצטרכו להסתמך על אלגוריתמים חזקים וחסכוניים. לכן אולי יהיה יעיל להניח להם להשתמש באסטרטגיות סריקה וספירה דומים לאלה של הדבורים, שכן מוחותיהן של הדבורים מתפתחים בצורה חסכונית מאוד באנרגיה.