עומר גיז, תכנית אלפא
האקרית מוכרת בעיקר כמי שהפרשותיה גורמות לחלקנו גירויים בדרכי הנשימה, אך בפועל מדובר בקבוצת עצומה ומגוונת של רבבות מינים, טפיליים ברובם
אקריות הן פרוקי רגלים המשתייכים למחלקת העכבישנים. רובן טפיליות, כלומר חיות בתוך יצור אחר או עליו ומשיגות ממנו מזון וחומרים אחרים החיוניים לקיומן התקין ולהתרבותן. בישראל הן נטפלות בעיקר לגידולים חקלאיים, שבהם הן אוכלות את הצמחים או את העפצים – נגעים שנוצרים על הצמח כשהאקריות מפרישות לתוכו הורמוני גדילה. מחוץ לישראל אפשר למצוא גם אקריות טורפות, שניזונות מפטריות ואינן טפיליות.
האקריות חסרות מחושים וגופן מורכב משני חלקים עיקריים: ראש/חזה ובטן. על החלק הקדמי מצויים שישה זוגות גפיים. זוג הגפיים הקדמיות, שנקראות כליצרות, מזכירות צבת ומשמשות למציצה או לעקיצה. לידן נמצאות הפֶּדִיפַּלפִּי זוג גפיים שמשמש לחישת עצמים ומכוסה בשערות דקיקות ורגישות ובכריות הצמדה שמשמשות בין השאר להעברת הזרע בתהליך הרבייה. שמונה הגפיים הנותרות הן רגלי הליכה, שמורכבות משבעה פרקים וציפורניים. מאחור נמצאת הבטן, שבקצה שלה קיימת לעיתים התארכות של עוקץ או שוט.
האקריות קיימות בעולמנו מאז תקופת הדבון המוקדמת, לפני 400 מיליון שנה. כ-30 אלף מיני אקריות תועדו עד כה בכל רחבי העולם, מפסגות ההרים ועד מעמקי האוקיינוסים. בישראל ידועים כ-400 מיני אקריות. נפוצות כאן במיוחד האקריות ממשפחת הקורים, שמפורסמות בכך שהן טוות קורים כמו עכבישים. נכון לשנת 2004 חיו בארץ לפחות 14 מינים של אקריות קורים.
חלק מהמינים האחרים שחיים בארץ מזיקים לאדם או ליונקים אחרים. המפורסמת שבהם היא משפחת הזללעוריתיים, ובעיקר קרדית אבק הבית. הפרשותיה גורמות לחלק מהאנשים לתגובה אלרגית שעשויה לכלול גירויים בדרכי הנשימה, נזלת, עיניים נפוחות ועוד. אורכן של האקריות מהמין הזה אינו עולה על חצי מילימטר והן ניזונות בעיקר מתאי עור של יונקים ועופות.
מיני אקריות מזיקים אחרים משתייכים למשפחת הגרדיתיים. אחד מהמינים בה הוא גרדית הגרב –יצור בעל רגליים קצרות שגודלו מגיע עד 0.45 מילימטר וגורם למחלת הגרדת (סקביאס). הגרדית הזאת אוהבת לחיות בקפלי העור ולהטיל בהם ביצים. פעילותן מביאה לתחושת גירוד עזה, בעיקר בלילות ומכאן נובע שמה העברי של המחלה.
מזיק נוסף הוא אורניתון החולדות ממשפחת הדרמניסיים, המוכר גם בשם "קרציון החולדה". בשונה מרוב סוגי האקריות, שתלויות לחלוטין בפונדקאים שלהן, קרציון החולדה נע ממקום למקום בכוחות עצמו על הקרקע בעיקר במחילות של המכרסמים שעל גופם הוא חי.
ולבסוף, משפחת הקרצינתיים כוללת קרציות רכות המתאפיינות בראש קטן וחבוי שקשה להבחין בו במבט מלמעלה, כיסוי גופן אחיד ודמוי עור גמיש. הקרציות הרכות מסתתרות בסדקים ובמערות ויכולות גם להתחפר בקרקע. הן יוצאות רק כדי לחפש פונדקאי ולמצוץ ממנו דם, בדרך כלל במשך כחצי שעה.
קרובות משפחה שלהן הן האקריות ממשפחת הקרציתיים, שכוללת קרציות קשיחות בעלות ראש קטן ובולט ולוחיות נוקשות לצד רקמה רכה וגמישה. לזכר יש מגן שמכסה את כל גבו ולנקבה רק מגן גב קטן. בישראל מצויים שישה סוגים של קרציות קשיחות הכוללים יותר מעשרים מינים שונים. גם הקרציות הקשיחות ניזונות מדמם של פונדקאים – בדרך כלל מכרסמים ויונקים קטנים.